מסכת תמיד, פרק ז, משנה א

פרק ז, משנה א: בִּזְמַן שֶׁכֹּהֵן גָּדוֹל נִכְנָס לְהִשְׁתַּחֲווֹת, שְׁלשָׁה אוֹחֲזִין בּוֹ, אֶחָד בִּימִינוֹ, וְאֶחָד בִּשְׂמֹאלוֹ, וְאֶחָד בָּאֲבָנִים טוֹבוֹת. וְכֵיוָן שֶׁשָּׁמַע הַמְּמֻנֶּה קוֹל רַגְלָיו שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁהוּא יוֹצֵא, הִגְבִּיהַּ לוֹ אֶת הַפָּרֹכֶת, נִכְנַס וְהִשְׁתַּחֲוָה וְיָצָא, וְנִכְנְסוּ אֶחָיו הַכֹּהֲנִים וְהִשְׁתַּחֲווּ וְיָצָאוּ:

פרק ז, משנה א: בִּזְמַן שֶׁכֹּהֵן גָּדוֹל נִכְנָס להיכל לְהִשְׁתַּחֲווֹת, שְׁלשָׁה כהנים אוֹחֲזִין בּוֹ דרך כבוד וחשיבות, אֶחָד בִּימִינוֹ, וְאֶחָד בִּשְׂמֹאלוֹ, וְאֶחָד שהולך מאחוריו ומחזיק בָּאֲבָנִים טוֹבוֹת, שהם אבני השוהם שעל כתפות האפוד (כיון שהאפוד היה ארוך ומגיע עד רגליו מאחוריו, היה מגביה מעט את האבנים שבכתפות האפוד שלא יכבידו עליו (רדב"ז)). וְכֵיוָן שֶׁשָּׁמַע הַמְּמֻנֶּה קוֹל רַגְלָיו שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל על ידי הפעמונים שבשולי המעיל המשמיעים קול, שֶׁהוּא יוֹצֵא מחדרו שבעזרה כדי לבוא להיכל להשתחוות, הִגְבִּיהַּ לוֹ אֶת הַפָּרֹכֶת שבפתח ההיכל, נִכְנַס הכהן הגדול, וְהִשְׁתַּחֲוָה, וְיָצָא. וְנִכְנְסוּ אחר כך שאר אֶחָיו הַכֹּהֲנִים, וְהִשְׁתַּחֲווּ, וְיָצְאוּ.