שיעור 157, ספר מלכים ב', פרק ו, א-ז

פרק ו א וַיֹּֽאמְר֥וּ בְנֵֽי־הַנְּבִיאִ֖ים אֶל־אֱלִישָׁ֑ע הִנֵּֽה־נָ֣א הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁ֨ר אֲנַ֜חְנוּ יֹֽשְׁבִ֥ים שָׁ֛ם לְפָנֶ֖יךָ צַ֥ר מִמֶּֽנּוּ׃ ב נֵֽלְכָה־נָּ֣א עַד־הַיַּרְדֵּ֗ן וְנִקְחָ֤ה מִשָּׁם֙ אִ֚ישׁ קוֹרָ֣ה אֶחָ֔ת וְנַֽעֲשֶׂה־לָּ֥נוּ שָׁ֛ם מָק֖וֹם לָשֶׁ֣בֶת שָׁ֑ם וַיֹּ֖אמֶר לֵֽכוּ׃ ג וַיֹּ֨אמֶר֙ הָֽאֶחָ֔ד ה֥וֹאֶל נָ֖א וְלֵ֣ךְ אֶת־עֲבָדֶ֑יךָ וַיֹּ֖אמֶר אֲנִ֥י אֵלֵֽךְ׃ ד וַיֵּ֖לֶךְ אִתָּ֑ם וַיָּבֹ֨אוּ֙ הַיַּרְדֵּ֔נָה וַֽיִּגְזְר֖וּ הָֽעֵצִֽים׃ ה וַיְהִ֤י הָֽאֶחָד֙ מַפִּ֣יל הַקּוֹרָ֔ה וְאֶת־הַבַּרְזֶ֖ל נָפַ֣ל אֶל־הַמָּ֑יִם וַיִּצְעַ֥ק וַיֹּ֛אמֶר אֲהָ֥הּ אֲדֹנִ֖י וְה֥וּא שָׁאֽוּל׃ ו וַיֹּ֥אמֶר אִישׁ־הָֽאֱלֹהִ֖ים אָ֣נָה נָפָ֑ל וַיַּרְאֵ֨הוּ֙ אֶת־הַמָּק֔וֹם וַיִּקְצָב־עֵץ֙ וַיַּשְׁלֶךְ־שָׁ֔מָּה וַיָּ֖צֶף הַבַּרְזֶֽל׃ ז וַיֹּ֖אמֶר הָ֣רֶם לָ֑ךְ וַיִּשְׁלַ֥ח יָד֖וֹ וַיִּקָּחֵֽהוּ׃

פרק ו (א) וַיֹּאמְרוּ בְנֵי הַנְּבִיאִים אֶל אֱלִישָׁע, הִנֵּה נָא הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ יֹשְׁבִים שָׁם לְפָנֶיךָ צַר מִמֶּנּוּ.

(ב) נֵלְכָה נָּא עַד הַיַּרְדֵּן, וְנִקְחָה מִשָּׁם אִישׁ קוֹרָה אֶחָת, וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שָׁם מָקוֹם לָשֶׁבֶת שָׁם, וַיֹּאמֶר להם אלישע, לֵכוּ.

(ג) וַיֹּאמֶר הָאֶחָד אל אלישע, הוֹאֶל נָא וְלֵךְ אֶת עֲבָדֶיךָ, וַיֹּאמֶר להם אלישע, אֲנִי אֵלֵךְ.

(ד) וַיֵּלֶךְ אִתָּם, וַיָּבֹאוּ הַיַּרְדֵּנָה, וַיִּגְזְרוּ הָעֵצִים.

(ה) וַיְהִי הָאֶחָד מַפִּיל את הַקּוֹרָה אל מי הירדן, כדי להשיטה אל המקום הרצוי, וְאֶת הַבַּרְזֶל – וגם הגרזן נָפַל אֶל הַמָּיִם יחד עם הקורה, וַיִּצְעַק וַיֹּאמֶר, אֲהָהּ אֲדֹנִי, וְהוּא שָׁאוּל – הגרזן היה מושאל לי, ואין לי לשלם את מחירו.

(ו) וַיֹּאמֶר אִישׁ הָאֱלֹהִים, אָנָה נָפָל, וַיַּרְאֵהוּ אֶת הַמָּקוֹם, וַיִּקְצָב אלישע עֵץ, וַיַּשְׁלֶךְ שָׁמָּה, והעץ שקע במים, וַיָּצֶף הַבַּרְזֶל, ובזה ראו כי ביכולת הנביא להפוך את הטבע, שישקע העץ ויצוף הברזל.

(ז) וַיֹּאמֶר לו אלישע, הָרֶם לָךְ את הגרזן, וַיִּשְׁלַח יָדוֹ, וַיִּקָּחֵהוּ.