תפילת שחרית, הודו (ה)

הודו

לַה' – על ה' מוטלת הַיְשׁוּעָה – להושיע את עבדיו ואת עמו, ואילו עַל עַמְּךָ ישראל בִרְכָתֶךָ – מוטל לברך ולהודות לך על כך סֶּלָה – לעד.

ה' שהוא מושל על צְבָאוֹת השמים והארץ הוא תמיד עִמָּנוּ לבוא לעזרתנו, מִשְׂגָּב – מעוז ומבצר לָנוּ מאויבינו הוא אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה – לעולמי עד (-שעוזר לנו תמיד בזכות אבותינו, שם).

ה' אלהי צְבָאוֹת השמים והארץ, אַשְׁרֵי – מאושר הוא אָדָם אשר בֹּטֵחַ רק בָּךְ.

ה' הוֹשִׁיעָה נא אותנו, הַמֶּלֶךְ ה' (-השולט על הכל) יַעֲנֵנוּ – יענה לנו תמיד מיד בְיוֹם קָרְאֵנוּ – באותו יום שנקרא אליו בתפלה.

הוֹשִׁיעָה אֶת ישראל עַמֶּךָ מיד הרשעים, וּבָרֵךְ אֶת מעשי ידי נַחֲלָתֶךָ (-ישראל שבחרת בהם שיהיו שלך לדורי דורות), וּרְעֵם – הנהיגם כדרך הרועה הרחמן, וְנַשְּׂאֵם – ורוממם מעל כל העמים, תמיד עַד הָעוֹלָם.