שיעור מס' 2

מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת? שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין חָמֵץ וּמַצָּה, הַלַּיְלָה הַזֶּה כּוּלוֹ מַצָּה. שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין שְׁאָר יְרָקוֹת, הַלַּיְלָה הַזֶּה מָרוֹר. שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אֵין אָנוּ מַטְבִּילִין אֲפִלּוּ פַּעַם אֶחָת, הַלַּיְלָה הַזֶּה שְׁתֵּי פְּעָמִים. שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין בֵּין יוֹשְׁבִין וּבֵין מְסֻבִּין, הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלָנו מְסֻבִּין.

השאלות הבאות אינן נשאלות בהכרח על ידי הילדים, וגם אם אין ילדים צריכים המבוגרים לשאול אותם, ואפילו אם אדם עורך את הסדר לבדו עליו לשאול אותם, והיינו כיון שתקנו חז"ל שסיפור יציאת מצרים יהיה בדרך שאלה ותשובה.

תוכן השאלות אינו כולל את כל השינויים שיש בלילה זה (ולכן לא שואלים בו על שתיית ארבע כוסות ועוד שינויים), אלא השאלות הן על כך שבלילה זה אנו עושים לכאורה מנהגים הסותרים זה את זה, שחלקם מראים על הנהגה של עבדות, וחלקם על הנהגה של בני חורין:

מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת?

ותחילה מונה השואל שתי הנהגות של עבדות, ולאחר מכן שתי הנהגות של בני חורין:

שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין חָמֵץ וּמַצָּה, הַלַּיְלָה הַזֶּה כּוּלוֹ מַצָּה, וזו דרך עבדים, לאכול מאכל עניים כזה.

שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין שְׁאָר יְרָקוֹת, הַלַּיְלָה הַזֶּה מָרוֹר, ואף זה דרך עבדים, שאין להם מינים שונים של ירקות, אלא ירק אחד, וגם אותו אוכלים ללא בישול וללא פת.

ומאידך אנו נוהגים בלילה זה הנהגות של בני חורין:

שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אֵין אָנוּ מַטְבִּילִין (-איננו חייבים להטביל) אֲפִלּוּ פַּעַם אֶחָת, הַלַּיְלָה הַזֶּה שְׁתֵּי פְּעָמִים, וזו דרך בני חורין ועשירים, לטבל את המאכלים במינים שונים, כדרך אוכלי המעדנים.

שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין בֵּין יוֹשְׁבִין וּבֵין מְסֻבִּין, הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלָנו מְסֻבִּין, ואף זו היא דרך חירות. ואם כן מדוע אנו עושים בלילה זה מנהגים סותרים, של עבדות ושל חירות.