מסכת אהלות, פרק יח, משנה ט

משנה ט: הָאִצְטְוָנִיּוֹת, אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם מְדוֹר הַגּוֹיִם. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, עִיר גּוֹיִם שֶׁחָרְבָה, אֵין בָּהּ מִשּׁוּם מְדוֹר גּוֹיִם. מִזְרַח קִסְרִין וּמַעֲרַב קִסְרִין, קְבָרוֹת. וּמִזְרַח עַכּוֹ הָיָה סָפֵק, וְטִהֲרוּהוּ חֲכָמִים. רַבִּי וּבֵית דִּינוֹ נִמְנוּ עַל קֵינִי וְטִהֲרוּהוּ:

משנה ט: הָאִצְטְוָנִיּוֹת – מקומות ישיבה העשויים לפני הבתים, לנוי, אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם טומאת מְדוֹר הַגּוֹיִם, כיון שאין דרכם לקבור שם נפלים. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, עִיר גּוֹיִם בארץ ישראל שֶׁחָרְבָה, אֵין בָּהּ מִשּׁוּם טומאת מְדוֹר גּוֹיִם, כיון שבהיותה חריבה מצויים שם בעלי חיים האוכלים בשר, ובודאי לא נשאר שם בשר המת. מִזְרַח קִסְרִין וּמַעֲרַב קִסְרִין, ידוע שיש שם קְבָרוֹת, והם טמאים. וּמִזְרַח עַכּוֹ הָיָה סָפֵק אם הוא מארץ ישראל או מחוץ לארץ, וְטִהֲרוּהוּ חֲכָמִים, כיון שהתברר להם שמקום זה הוא מארץ ישראל. רַבִּי וּבֵית דִּינוֹ נִמְנוּ (-עמדו למנין) עַל הקֵינִי, שהוא מקום הסמוך לעכו, וְטִהֲרוּהוּ, כיון שהתברר להם שאין שם קברים.