257. ימים טובים (א)

יָדוּעַ מַאֲמָר חז"ל, שֶׁלֹּא נִתְּנוּ שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, וְהֵן בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ, בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ נִרְאֶה שֶׁלֹּא נִתְּנוּ יָמִים טוֹבִים אֶלָּא לְעָמָל וִיגִיעָה, לְסוֹבֵב בִּרְחוֹבוֹת קִרְיָה, לְבַקֵּר מִבַּיִת לְבַיִת, וּכְשֶׁחוֹזֵר לְבֵיתוֹ הוּא עָיֵף וְיָגֵעַ, עַד שֶׁאֵינוֹ נֶהֱנָה מִסְּעֻדָּתוֹ, וְנִמְצָא שֶׁלֹּא הָיוּ אֵלּוּ יָמִים טוֹבִים אֶלָּא יְמֵי עַנּוֹת אָדָם נַפְשׁוֹ, וְאֶפְשָׁר שֶׁיּוֹתֵר מְנוּחָה יֵשׁ לָאָדָם בְּיוֹם תִּשְׁעָה בְּאָב מִבְּיוֹם טוֹב. וַעֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה, בִּטּוּל תּוֹרָה, וְהַרְבּוֹת דְּבָרִים בְּטֵלִים וַאֲסוּרִים. וְעוֹד בָּהּ, שֶׁמִּתְרַבָּה הַהַקְפָּדָה וְשִׂנְאָה וְתַחֲרוּת אִם מְבַקֵּר אֶת הָאֶחָד וְאֵינוֹ מְבַקֵּר אֶת הָאַחֵר, אוֹ אִם אֵינוֹ מְבַקֵּר אֶת הָעֲנִיִּים אֶלָּא רַק אֶת הָעֲשִׁירִים, וְחוֹשְׁשַׁנִּי גַּם כֵּן מֵחַטָּאת, כִּי ה' יָרִיב רִיבָם וְתוֹבֵעַ עֶלְבּוֹנָם, שֶׁהֵם מִּתְדַּכְּאִים וּמִתְרַעֲמִים וְאוֹמְרִים, אִם הָיָה לָנוּ מָמוֹן, גַּם אֲנַחְנוּ הָיִינוּ מְכֻבָּדִים.

הִנֵּה כִּי כֵן, מַה טוֹב וּמַה נָעִים אִם יוּכַל אָדָם לִפְטֹר אֶת עַצְמוֹ, וְיֵשֵׁב בְּבֵיתוֹ בְּנַחַת וְיַעֲסֹק בַּתּוֹרָה כְּפִי יְדִיעָתוֹ, דָּבָר בְּעִתּוֹ, וְיַעֲרֹךְ סְעֻדָּתוֹ, וְיִישַׁן שְׁנָתוֹ, וְלֹא יְאַבֶּד מְנוּחָתוֹ, וְיַרְבֶּה שִׂמְחָתוֹ, כִּי הַשָּׁעָה צְרִיכָה לְכָךְ. שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ, וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה, לְקַיֵּם מַה שֶׁאָמְרָה תּוֹרָה "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ".

וְיִתֶּן אֶל לִבּוֹ דְּבָרִים הַמְּעוֹרְרִים שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה, וְלֹא שִׂמְחָה שֶׁל הוֹלֵלוּת כִּכְסִילִים הַמַּרְבִּים לִשְׁתּוֹת יַיִן וְשֵׁכָר, וְשָׁרִים שִׁירֵי גּוֹיִים וְכַדּוֹמֶה, וְאַף שֶׁלְּשֵׁם מִצְוָה אוֹמְרִים שֶׁעוֹשִׂים, אֲבָל זוֹ עֲצַת הַיֵּצֶר הָרַע.

בִּכְלָל מִצְוַת יוֹם טוֹב, לְשַׂמֵּחַ לֵב אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו, כְּפִי כֹּחוֹ וּכְפִי הָרָאוּי לָהֶם, לְפִי רְצוֹנָם. וְאָמְרוּ חז"ל 'מְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הָעַצְלָנִים, שֶׁאֵין יוֹצְאִים מִבֵּיתָם בָּרֶגֶל, דִּכְתִיב וְשָׂמַחְתָּ אַתָּה וּבֵיתְךָ'.

וּבִכְלָל מִצְוַת הַיּוֹם לְשַׂמֵּחַ לֵב עֲנִיִּים וְאֶבְיוֹנִים קֹדֶם כָּל יוֹם טוֹב כְּפִי כֹּחוֹ, וְיָדוּעַ כַּמָּה הֶחְמִירוּ בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ עַל זֶה, וְאָמְרוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַקֵּר אֶת הָעֲנִיִּים בְּיוֹם טוֹב, וְאִם רוֹאֶה שֶׁאֵין לָהֶם בְּמַה לִשְׂמוֹחַ, כִּבְיָכוֹל בּוֹכֶה עֲלֵיהֶם. וְלָכֵן לֹא יִמְנַע הָאָדָם מִלָּתֵת לַעֲנִיִּים בְּכָל יוֹם טוֹב כְּבִרְכַּת ה' אֲשֶׁר נָתַן לוֹ, וְיִירָא וְיִפְחַד וְלֹא יִסְתַּפֵּק בִּנְתִינָה מוּעֶטֶת, אֶלָּא לְפִי גֹּדֶל מָמוֹנוֹ כָּךְ יִתֵּן לַעֲנִיִּים, וְאָז יִשְׂמַח לִבּוֹ וְיָגֵל כְּבוֹדוֹ, וְלֹא תְּאֻנֶּה אֵלָיו רָעָה, וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלוֹ, וְהָיָה שָׁלוֹם בְחֵילוֹ.