שיעור 1, ספר דניאל, פרק א, א-ב

פרק א, א בִּשְׁנַ֣ת שָׁל֔וֹשׁ לְמַלְכ֖וּת יְהֽוֹיָקִ֣ים מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֑ה בָּ֣א נְבֽוּכַדְנֶאצַּ֧ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֛ל יְרֽוּשָׁלִַ֖ם וַיָּ֥צַר עָלֶֽיהָ׃ ב וַיִּתֵּן֩ אֲדֹנָ֨י בְּיָד֜וֹ אֶת־יְהֽוֹיָקִ֣ים מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֗ה וּמִקְצָת֙ כְּלֵ֣י בֵית־הָֽאֱלֹהִ֔ים וַיְבִיאֵ֥ם אֶֽרֶץ־שִׁנְעָ֖ר בֵּ֣ית אֱלֹהָ֑יו וְאֶת־הַכֵּלִ֣ים הֵבִ֔יא בֵּ֖ית אוֹצַ֥ר אֱלֹהָֽיו׃

ספר דניאל מתחיל בסוף ימי בית המקדש הראשון, עם גלות יכניה מלך יהודה, שהיתה אחת עשרה שנים לפני גלות צדקיהו מלך יהודה וחורבן בית המקדש וירושלים. ספר דניאל נכתב על ידי אנשי כנסת הגדולה (ולא על ידי דניאל בעצמו, כיון שהיו נבואותיו בבבל, ואין כותבים נבואות בחוץ לארץ). לדעת הרמב"ם, האברבנאל, ועוד מפרשים, היה דניאל נביא, והטעם שנבואותיו הם חלק מה'כתובים', וכן מה שאמרו בגמרא שאינו נביא, היינו כיון שלא נשלח לומר את נבואותיו בפיו לעם ישראל, אך כל דברי הספר נאמרו לו בנבואה גמורה.

פרק א: (א) בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְמַלְכוּת יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה, והיינו בשנה השלישית למרידתו של יהויקים, כי בתחילה היה נכנע לפני נבוכדנצר, ורק אחר כך התנשא למלוך מלכות שלימה, ובשנה השלישית למרידתו בָּא נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל אל יְרוּשָׁלִַם, וַיָּצַר עָלֶיהָ.

(ב) ולא היה נבוכדנצר צריך לצור על העיר ימים רבים (כפי שהוצרך לצור זמן רב על העיר כשבא עליה שוב בימי צדקיהו), אלא מיד וַיִּתֵּן אֲדֹנָי בְּיָדוֹ אֶת יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה, וּמִקְצָת כְּלֵי בֵית הָאֱלֹהִים, ומתוך כך שנפל מלך יהודה בידו בקלות היה ראוי לנבוכדנצר להבין שנעשה הדבר בהשגחת ה', אך הוא לא הכיר ביד ה' אלא תלה את נצחונו בעבודה זרה שלו, וַיְבִיאֵם (-הביא את השביה כולה, האנשים והכלים) לאֶרֶץ שִׁנְעָר אל בֵּית אֱלֹהָיו, להודות לעבודה זרה שלו על נצחונו, וְאֶת הַכֵּלִים של בית המקדש הֵבִיא בֵּית אוֹצַר אֱלֹהָיו, ומחמת כן לאחר זמן בא עונש על בית נבוכדנצר, בימי בן בנו, בסיבת הכלים הללו, כפי שיבואר להלן.