אַתְּ ירושלים לֹא תֵבֹשִׁי – לא תתביישי עוד (-מבזיון היותך בגלות) וְלֹא תִכָּלְמִי עוד (-מהאומות שמשפילים ומבזים אותך), מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי – למה זה תלכי שחוחה וכפופה מרוב צער, וּמַה תֶּהֱמִי – ולמה זה תשמיעי קול יללה על שממונך, הן בָּךְ עוד יֶחֱסוּ – ימצאו מחסה עֲנִיֵּי עַמִּי החוזרים מן הגלות, וְנִבְנְתָה (-ועוד תִּבָּנֶה) עִיר ירושלים עַל תִּלָּהּ – על גבהה וחוזקה כמקודם.
