שיעור 6, ספר דניאל, פרק א, יז-כא

יז וְהַיְלָדִ֤ים הָאֵ֨לֶּה֙ אַרְבַּעְתָּ֔ם נָתַ֨ן לָהֶ֧ם הָֽאֱלֹהִ֛ים מַדָּ֥ע וְהַשְׂכֵּ֖ל בְּכָל־סֵ֣פֶר וְחָכְמָ֑ה וְדָֽנִיֵּ֣אל הֵבִ֔ין בְּכָל־חָז֖וֹן וַֽחֲלֹמֽוֹת׃ יח וּלְמִקְצָת֙ הַיָּמִ֔ים אֲשֶׁר־אָמַ֥ר הַמֶּ֖לֶךְ לַֽהֲבִיאָ֑ם וַיְבִיאֵם֙ שַׂ֣ר הַסָּֽרִיסִ֔ים לִפְנֵ֖י נְבֻֽכַדְנֶצַּֽר׃ יט וַיְדַבֵּ֣ר אִתָּם֮ הַמֶּלֶךְ֒ וְלֹ֤א נִמְצָא֙ מִכֻּלָּ֔ם כְּדָֽנִיֵּ֣אל חֲנַנְיָ֔ה מִֽישָׁאֵ֖ל וַֽעֲזַרְיָ֑ה וַיַּֽעַמְד֖וּ לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃ כ וְכֹ֗ל דְּבַר֙ חָכְמַ֣ת בִּינָ֔ה אֲשֶׁר־בִּקֵּ֥שׁ מֵהֶ֖ם הַמֶּ֑לֶךְ וַֽיִּמְצָאֵ֞ם עֶ֣שֶׂר יָד֗וֹת עַ֤ל כָּל־הַֽחַרְטֻמִּים֙ הָֽאַשָּׁפִ֔ים אֲשֶׁ֖ר בְּכָל־מַלְכוּתֽוֹ׃ כא וַֽיְהִי֙ דָּֽנִיֵּ֔אל עַד־שְׁנַ֥ת אַחַ֖ת לְכ֥וֹרֶשׁ הַמֶּֽלֶךְ׃

(יז) וְהַיְלָדִים הָאֵלֶּה, אַרְבַּעְתָּם, חנניה, מישאל, עזריה ודניאל, שמנעו עצמם מלאכול מאכלות אסורות, נָתַן לָהֶם הָאֱלֹהִים מַדָּע וְהַשְׂכֵּל, בְּכָל סֵפֶר וְחָכְמָה, וְדָנִיֵּאל שעלה עליהם בכך שמסר את נפשו על הדבר, וכפי שהתבאר לעיל שהיה בסכנה גדולה כשאמר לשר הסריסים שאינו רוצה להתגאל במאכלי המלך, זכה לדרגה נוספת, והֵבִין בְּכָל חָזוֹן, הבא לעיתים בהקיץ, וַחֲלֹמוֹת הבאים בזמן השינה (ולא הבין רק את מקצת הדבר, אלא את 'כל' החזון והחלום).

(יח) וּלְמִקְצָת הַיָּמִים – ובקצה וסוף אותם שלש שנים, אֲשֶׁר אָמַר הַמֶּלֶךְ לַהֲבִיאָם לפניו, וַיְבִיאֵם שַׂר הַסָּרִיסִים לִפְנֵי נְבֻכַדְנֶצַּר.

(יט) וַיְדַבֵּר אִתָּם הַמֶּלֶךְ – דיבר עם כל הילדים שנאספו וגדלו בבית המלך, וְלֹא נִמְצָא מִכֻּלָּם כְּדָנִיֵּאל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה, וַיַּעַמְדוּ תמיד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, בהיכלו.

(כ) וְכֹל דְּבַר חָכְמַת בִּינָה אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ מֵהֶם הַמֶּלֶךְ, כאשר היו עומדים לפניו, והיו משריו ויועציו, וַיִּמְצָאֵם עדיפים עֶשֶׂר יָדוֹת בחכמה עַל כָּל הַחַרְטֻמִּים (-חכמי הטבע) הָאַשָּׁפִים (-החוזים בכוכבים) אֲשֶׁר בְּכָל מַלְכוּתוֹ.

(כא) וַיְהִי דָּנִיֵּאל בהיכל מלך בבל עַד שְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ הַמֶּלֶךְ, כי באותו זמן עזב את היכל מלך בבל וקבע את מושבו בשושן.