מסכת מעשר שני, פרק ג, משנה יג 2
המשך משנה יג: בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בְּמָקוֹם שֶׁדַּרְכָּן לִמְכֹּר סְתוּמוֹת. אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁדַּרְכָּן לִמְכֹּר פְּתוּחוֹת, לֹא יָצָא קַנְקַן לְחֻלִּין. אֲבָל אִם רָצָה לְהַחְמִיר עַל עַצְמוֹ לִמְכֹּר בְּמִדָּה, יָצָא קַנְקַן לְחֻלִּין. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אַף הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ, חָבִית זוֹ אֲנִי מוֹכֵר לְךָ חוּץ מִקַּנְקַנִּים, יָצָא קַנְקַן לְחֻלִּין:
המשך משנה יג: משנתנו חוזרת עתה לנידון של המשנה הקודמת, שם התבאר שאם לאחר סתימת הקנקנים קרא האדם שם 'מעשר שני' ליין שבתוך הקנקנים, אף הקנקנים קדושים בקדושת מעשר שני, וכשבא לחלל את היין עליו לחלל אף את הקנקנים: בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, שנתפסו הקנקנים בקדושת מעשר שני, בְּמָקוֹם שֶׁדַּרְכָּן לִמְכֹּר סְתוּמוֹת – שהדרך היא למכור את הקנקנים כשהם סתומים, שבאופן זה התבאר לעיל (פ"א מ"ג) שאם קנה את היין בירושלים הקנקן טפל ליין, כיון שמשלם רק על היין ולא על הקנקן, ואין הקנקן קדוש בקדושת מעשר שני, ולכן אף מחוץ לירושלים, כשקרא שם 'מעשר שני' על היין שבתוך הקנקנים הסתומים, נטפל הקנקן ליין שבתוכו, ונתפס בקדושה זו. אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁדַּרְכָּן לִמְכֹּר פְּתוּחוֹת, שאם היה קונה אותם כך בירושלים, אפילו אם נמכרו כשהם סתומות לֹא יָצָא קַנְקַן לְחֻלִּין, כיון שאין הקנקן טפל ליין, וכאילו שילם עליו בפני עצמו מכסף מעשר שני, והרי הוא קדוש, לכן אף מחוץ לירושלים, כשקורא שם מעשר שני ליין שבקנקנים, אינם נטפלים ליין, ואינם נתפסים עמו בקדושת מעשר שני.
אֲבָל הקונה יין של מעשר שני בירושלים, אִם רָצָה המוכר לְהַחְמִיר עַל עַצְמוֹ לִמְכֹּר בְּמִדָּה מדויקת, שאומר לו שמוכר לו מידה מסוימת של יין בסכום מסוים, אפילו היו הקנקנים סתומים יָצָא קַנְקַן לְחֻלִּין, כיון שאינו כלול במחיר ששילם מכסף מעשר שני.
ולגבי מה ששנינו לעיל, שאם לאחר שסתם את החביות קרא ליין שם מעשר שני אף החביות נתפסו בקדושה זו, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, שדין זה הוא רק אם קרא שם מעשר שני לכל היין שבחבית, אבל אם שייר בחבית רביעית יין שאינה קדושה, אַף הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ – אף אם כשבא למכור את אותה רביעית יין של חולין לחבירו אומר לו, את רביעית היין שבחָבִית זוֹ אֲנִי מוֹכֵר לְךָ, חוּץ מִקַּנְקַנִּים – אך את הקנקן איני מוכר לך, כיון שרצוני להשתמש בו לצורך שאר היין, שהוא של מעשר שני, אף על פי כן יָצָא קַנְקַן לְחֻלִּין ואינו קדוש בקדושת מעשר שני, כיון שבשעה שהקדיש את היין למעשר שני שייר רביעית לחולין, ולא נטפל הקנקן למעשר.
