(64) פרק ג, ברכת מיני מזונות

השלכות מעשיות לדינים הנ"ל:

ד) פשטידת לחם (חלה קוגל) העשויה מחתיכות לחם או חלה: א. אם השרה את פיסות הלחם במים (ולא גיבלן בשמן) ואח"כ אפה אותן בתנור, ברכתה 'המוציא'. ב. אם גיבל פיסות לחם או חלה שהן פחותות מכזית במים בתוספת שמן, דבש, סוכר וכדומה ואח"כ אפאן, יש בזה ספק ברכה, ונכון שלא לאוכלו כי אם בתוך הסעודה. ג. אך אם אותן פיסות שהן פחותות מכזית נילושו ברוב שמן, סוכר או מיץ פירות טבעי, דהיינו שיש רוב שמן וכדומה ביחס למים שבעיסה, ומורגש היטב טעם השמן (ולבני ספרד – אם מורגש, אף שאינו רוב), מברך עליה 'בורא מיני מזונות'.

נמצא, כי העיצה שיברכו על פשטידת חלה 'מזונות' היא לגבל את העיסה שמתקבלת מחתיכות החלה הפחותות מכזית ברוב מי פירות טבעי או שמן וכיוצא בזה ביחס למים (כולל המים הספוגים בתוך החלה). ועדיף להשרות את החלות מתחילה במי פירות (כי אם ישרה את החלה במים תחילה, קשה לשער את כמות המים שנספגה בחלה).

ה) וכן הדין בעוגה מקמח מצות (עוגת פסח) שאם לש את הקמח עם רוב מי פירות וכיוצא בזה, מברך בורא מיני מזונות.