15. חשיבות ושכר המצוה (טו)
"כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ"
ראוי לבן חכם שישמח את הוריו, ויחכה שיבקשו ממנו איזה דבר, ויקיים בכך מצוה מן התורה. ואף אם הדבר קשה לו, הרי לפי גודל הצער – גודל השכר, ויקבל שכרו בעולם הזה, שיהיו לו בנים הגונים, ואילו לא היה לו אלא שכר זה, שיהיו בניו הגונים, דיו להתייגע בעשרים צִפָּרְנָיו כדי לזכות לזה. ואם הבן חננו ה' עושר, ואביו איש עני, מוטל על הבן לפרנסו ולהספיק לו כל צרכיו בסבר פנים יפות, בדברי פיוסים ובדרך כבוד. (פלא יועץ, כיבוד אב ואם)
"שְׁלֹשָׁה שֻׁתָּפִין הֵן בָּאָדָם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאָבִיו וְאִמּוֹ. בִּזְמַן שֶׁאָדָם מְכַבֵּד אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ,
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיהֶם כְּאִילּוּ דַּרְתִּי בֵּינֵיהֶם, וְכִבְּדוּנִי".
(מסכת קידושין דף ל)
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיהֶם כְּאִילּוּ דַּרְתִּי בֵּינֵיהֶם, וְכִבְּדוּנִי".
(מסכת קידושין דף ל)
