ליקוטי חפץ חיים (מב)
נדחי ישראל / פרק ל"ה
לימוד התורה הוא גם תיקון לעוון של לשון הרע, וכמו שאמרו חז"ל, מה תקנתם של מספרי לשון הרע, אם תלמיד חכם הוא, יעסוק בתורה, שנאמר מרפא לשון עץ חיים, ואין עץ חיים אלא תורה, שנאמר עץ חיים היא למחזיקים בה (אמנם יזרז עצמו מכאן ולהבא שלא להכשל בחטא זה). ולימוד התורה הוא גם תקנה לכך שלא יגיע לחטא זה של לשון הרע, כי ניתן לאדם טבע לדבר תמיד, והטעם לכך הוא כדי שיעסוק בפיו תמיד בתורה, ואם אינו עוסק בתורה בודאי יכשל בלשון הרע, כי טבעו הוא לדבר בכל עת, ולכן ראוי לאדם להתחזק בלימוד התורה גם מטעם זה, שישמר על ידי זה מחטא לשון הרע.
"וְהָאֱמֶת בִּלְתִּי שׁוּם סָפֵק כְּלָל, שֶׁאִם הָיָה הָעוֹלָם כּוּלוֹ מִקָּצֶה עַד קָצֵהוּ פָּנוּי
חַס וְשָׁלוֹם אַף רֶגַע אֶחָד מַמָּשׁ מֵהָעֵסֶק וְהִתְבּוֹנְנוּת שֶׁלָּנוּ בַּתּוֹרָה, כְּרֶגַע הָיוּ נֶחְרָבִים כָּל הָעוֹלָמוֹת, עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, וְהָיוּ לְאֶפֶס וָתֹהוּ חַס וְשָׁלוֹם".
(נפש החיים)
חַס וְשָׁלוֹם אַף רֶגַע אֶחָד מַמָּשׁ מֵהָעֵסֶק וְהִתְבּוֹנְנוּת שֶׁלָּנוּ בַּתּוֹרָה, כְּרֶגַע הָיוּ נֶחְרָבִים כָּל הָעוֹלָמוֹת, עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, וְהָיוּ לְאֶפֶס וָתֹהוּ חַס וְשָׁלוֹם".
(נפש החיים)
