מאמר שלישי, א 3
המשך א. החבר:
ואמנם, גם חכמי הפילוסופים מאוהבי הבדידות הם. הבדידות נחוצה להם כדי להביאם לזיכוך המחשבה, שעל ידה יוכלו להסיק את המסקנות האמיתיות המביאות לבירור האמת בפתרון הספיקות שהתלבטו בהם.ועם כל זה, גם אלה רוצים לפעמים לפגוש תלמידים המביאים להעמקת המחקר על ידי שאלותיהם, ומזכירים להם ידיעות ששכחו כבר. הם דומים לאנשים שכל הגיגיהם בצבירת הון, ששונאים לבוא במגע עם אנשים שלא יפיקו מהם רווח מסחרי. מדרגה זאת, היא מדרגת סוקרטס והדומים לו. ואמנם, למדרגתם של יחידים אלה (לחסידים ולנביאים בדבקותם, ולפילוסופים בחכמתם) אין כיום כל תקוה להגיע.
"בְּנֵי הָעָם הַמֻּטְבַּע בְּטִבְעָם הַדְּבֵקוּת בַּתּוֹרָה וְהַקִּרְבָה לֶאֱלוֹקִים,
יַסְפִּיקוּ לָהֶם נִיצוֹצוֹת הַנִיתָּזִים מִדִּבְרֵי הַחֲסִידִים, וְיַדְלִיקוּ מַשּׂוּאוֹת בִּלְבָבָם"
(מאמר ה, סי' טז)
יַסְפִּיקוּ לָהֶם נִיצוֹצוֹת הַנִיתָּזִים מִדִּבְרֵי הַחֲסִידִים, וְיַדְלִיקוּ מַשּׂוּאוֹת בִּלְבָבָם"
(מאמר ה, סי' טז)
