פרק טו: הלוואת חפצים
סאה בסאה
הקדמה: בנוגע להלכות ריבית, כל חפץ נקבע לפי מחירו, ולכן מי שלוה חפץ כל שהוא על מנת להחזיר חפץ אחר כזה, אם מחיר החפץ עלה בין שעת ההלואה לפרעון, הרי שילם יותר ממה שלוה, ואסרו זאת חכמים משום ריבית.
ומטעם זה אסרו חכמים ללוות חפצים כלל, מחשש שמא יעלה המחיר עד הפרעון, ואפילו אם לא עלה המחיר – ההלואה עצמה אסורה, חוץ מאופנים מסוימים שבהם התירו חכמים, ולא חששו לכך, וכדלהלן.
© כל הזכויות שמורות. ההלכות מתוך הספר 'ברית פנחס', והזכויות שמורות למחבר הגאון רבי פנחס וינד שליט"א, אין להעתיק או להפיץ לצורכי מסחר, מותר להפיץ לזיכוי הרבים בלבד, ללא תמורה.
"אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית
וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ"
(ויקרא כה, לו)
וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ"
(ויקרא כה, לו)
