שיעור 20, ספר דניאל, פרק ב, לז-לט

לז אַ֣נְתְּ מַלְכָּ֔א מֶ֖לֶךְ מַלְכַיָּ֑א דִּ֚י אֱלָ֣הּ שְׁמַיָּ֔א מַלְכוּתָ֥א חִסְנָ֛א וְתָקְפָּ֥א וִֽיקָרָ֖א יְהַב־לָֽךְ׃ לח וּבְכָל־דִּ֣י דָֽיְרִ֣ין בְּֽנֵי־אֲ֠נָשָׁא חֵיוַ֨ת בָּרָ֤א וְעוֹף־שְׁמַיָּא֙ יְהַ֣ב בִּידָ֔ךְ וְהַשְׁלְטָ֖ךְ בְּכָלְּה֑וֹן אַ֨נְתְּ־ה֔וּא רֵאשָׁ֖ה דִּ֥י דַֽהֲבָֽא׃ לט וּבָֽתְרָ֗ךְ תְּק֛וּם מַלְכ֥וּ אָֽחֳרִ֖י אֲרַ֣ע מִנָּ֑ךְ וּמַלְכ֨וּ תְלִֽיתָאָ֤ה אָֽחֳרִי֙ דִּ֣י נְחָשָׁ֔א דִּ֥י תִשְׁלַ֖ט בְּכָל־אַרְעָֽא׃

(לז) וכך הוא פתרון החלום, אַנְתְּ מַלְכָּא – אתה, המלך, אשר המליכו על כל העולם מֶלֶךְ מַלְכַיָּא – מלך המלכים, שהוא ה', דִּי אֱלָהּ שְׁמַיָּא – שאלוקי השמים, מַלְכוּתָא חִסְנָא וְתָקְפָּא וִיקָרָא יְהַב לָךְ – נתן לך מלכות המתקיימת, חזקה, ויקרה, כמו הזהב, שהוא מתקיים ואינו מחליד, חזק ויקר.

(לח) וּבְכָל דִּי דָיְרִין בְּנֵי אֲנָשָׁא – ובכל מקום שדרים בו בני אדם, חֵיוַת בָּרָא – חיות השדה וְעוֹף שְׁמַיָּא – ועופות השמים, יְהַב בִּידָךְ – נתן ה' בידך, וְהַשְׁלְטָךְ בְּכָלְּהוֹן – והשליטך על כולם, אַנְתְּ הוּא רֵאשָׁה דִּי דַהֲבָא – ולכן אתה הוא 'ראש הזהב' שבאותו צלם, כי כמו שהראש משפיע במחשבותיו ושכלו על כל הגוף, כך היתה מלכותו כוללת את כל החיים שבעולם, ואף החיות והעופות. (ואף שהיו לפני נבוכדנצר עוד מלכים, מכל מקום הוא היה המלך הראשון שמלך על כל מלכי העולם, וכולם היו כפופים למלכותו, ולכן נחשב הוא כ'ראש' של כל המלכויות בצלם זה).

(לט) וּבָתְרָךְ תְּקוּם מַלְכוּ אָחֳרִי – ואחריך תקום מלכות אחרת, אֲרַע מִנָּךְ – נמוכה בחשיבותה ממלכותך, והיא מלכות מדי ופרס, הרמוזה בחזה והזרועות העשויים כסף, שהוא פחות בחשיבותו מהזהב (וכיון שהיתה מלכות זו מורכבת ממדי ופרס, הצטיירה בצלם בחלק של שתי הזרועות). וּמַלְכוּ תְלִיתָאָה אָחֳרִי – ואחר כך תהיה מלכות שלישית, אחרת, וזו מלכות יון, והצטיירה בצלם כחלק של הבטן והירכיים, דִּי נְחָשָׁא – המשולה לנחושת, והנחושת מורה על תוקף המלכות, דִּי תִשְׁלַט בְּכָל אַרְעָא – כיון שמלכות זו של אלכסנדר מוקדון תמלא את כל הארץ.