34. הלכות כיבוד ומורא אב ואם (יב)
א. אם ציוה האב על בנו שלא ידבר עם אדם מסוים או שלא ימחל לו על מה שעשה נגדו, והבן רוצה להתפייס עם אותו אדם, אין לו לשמוע לאביו, כיון שאסור לשנוא שום יהודי כשר, ונמצא שהאב מצוהו לעבור על דברי תורה, שאינו צריך לשמוע לו. (שו"ע סי' ר"מ סט"ז)
ב. בין איש ובין אשה חייבים בכיבוד אב ואם. אך אשה נשואה, פטורה מכיבוד אב ואם. אמנם אם אין בעלה מקפיד על כך (וראוי לו שלא יקפיד על כך), חייבת בכיבוד הוריה. (שם סי"ז)
"שְׁלֹשָׁה שֻׁתָּפִין הֵן בָּאָדָם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאָבִיו וְאִמּוֹ. בִּזְמַן שֶׁאָדָם מְכַבֵּד אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ,
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיהֶם כְּאִילּוּ דַּרְתִּי בֵּינֵיהֶם, וְכִבְּדוּנִי".
(מסכת קידושין דף ל)
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיהֶם כְּאִילּוּ דַּרְתִּי בֵּינֵיהֶם, וְכִבְּדוּנִי".
(מסכת קידושין דף ל)
