(99) פרק ה, ברכה ראשונה ואחרונה
שיעור האכילה המחייב ברכה אחרונה
כשמודד את נפל המאכל לשיעור כזית, אין צורך לדחוס אותו, אלא משערים אותו בצורתו הטבעית. כמו כן, מזון שתפח בחום וכדומה, הניפוח והחרירים הקטנים מצטרפים לשיעור כזית. ולכן, מאכלים שנתפחו בחום, מו פופקורן, חיטה תפוחה, פצפוצי אורז וכדומה, מודדים אותם כפי נפחם עכשיו. וכן מאכל יבש שנתבשל במים ותפח, כגון קמח סולת שתפח על ידי המים בבישול, משערים לפי הנפח של עכשיו. אך יש לציין שאין מצרפים את חרירי האויר הגדולים לשיעור, אלא רק את חרירי האויר הקטנים, והניפוח.
לבני ספרד: דעת הגרב"צ אבא שאול שמשערים את הכזית בנפח (וכמנהג בני אשכנז), אך יש מפוסקי ספרד שכתבו לער במשקל (הגר"ע יוסף, הגר"מ אליהו).
© כל הזכויות שמורות למחבר הספר 'וזאת הברכה' אין להעתיק או להפיץ ללא אישור מפורש מהמחבר.
"הַאי מַאן דְּבָעֵי לְמֶהֱוֵי חֲסִידָא לְקַיֵּם מִילֵּי דִּבְרָכוֹת"
הָרוֹצֶה לִהְיוֹת חָסִיד, יְדַקְדֵּק וְיִזָּהֵר בְּהִלְכוֹת בְּרָכוֹת
(בבא קמא ל.)
הָרוֹצֶה לִהְיוֹת חָסִיד, יְדַקְדֵּק וְיִזָּהֵר בְּהִלְכוֹת בְּרָכוֹת
(בבא קמא ל.)
