מסכת חלה, פרק ב, משנה ד
משנה ד: הָעוֹשֶׂה עִסָּתוֹ קַבִּים וְנָגְעוּ זֶה בָזֶה, פְּטוּרִים מִן הַחַלָּה עַד שֶׁיִּשּׁוֹכוּ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אַף הָרוֹדֶה וְנוֹתֵן לַסַּל, הַסַּל מְצָרְפָן לַחַלָּה:
משנה ד: הָעוֹשֶׂה עִסָּתוֹ קַבִּים (-כל קב בפני עצמו), ושיעור קב פטור מחלה, וְנָגְעוּ זֶה בָזֶה, אין הנגיעה מצרפת אותם להחשב כעיסה החייבת בחלה, אלא פְּטוּרִים מִן הַחַלָּה, עַד שֶׁיִּשּׁוֹכוּ – שיתדבקו זה בזה כל כך עד שאם יבוא להפרידם יתלש חלק מעיסה זו לעיסה השניה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אַף הָרוֹדֶה חלות מהתנור לאחר אפייתם, וְנוֹתֵן אותם לַסַּל, הַסַּל מְצָרְפָן לַחַלָּה, ואף על פי שאינן נושכות.
