שיעור 132, ספר יחזקאל, פרק יח, יד-יח
יד וְהִנֵּה֙ הוֹלִ֣יד בֵּ֔ן וַיַּ֕רְא אֶת־כָּל־חַטֹּ֥את אָבִ֖יו אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה וַיִּרְאֶ֕ה וְלֹ֥א יַֽעֲשֶׂ֖ה כָּהֵֽן׃ טו עַל־הֶֽהָרִים֙ לֹ֣א אָכָ֔ל וְעֵינָיו֙ לֹ֣א נָשָׂ֔א אֶל־גִּלּוּלֵ֖י בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל אֶת־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ לֹ֥א טִמֵּֽא׃ טז וְאִישׁ֙ לֹ֣א הוֹנָ֔ה חֲבֹל֙ לֹ֣א חָבָ֔ל וּגְזֵלָ֖ה לֹ֣א גָזָ֑ל לַחְמוֹ֙ לְרָעֵ֣ב נָתָ֔ן וְעֵר֖וֹם כִּסָּה־בָֽגֶד׃ יז מֵֽעָנִ֞י הֵשִׁ֣יב יָד֗וֹ נֶ֤שֶׁךְ וְתַרְבִּית֙ לֹ֣א לָקָ֔ח מִשְׁפָּטַ֣י עָשָׂ֔ה בְּחֻקּוֹתַ֖י הָלָ֑ךְ ה֗וּא לֹ֥א יָמ֛וּת בַּֽעֲוֹ֥ן אָבִ֖יו חָיֹ֥ה יִֽחְיֶֽה׃ יח אָבִ֞יו כִּֽי־עָ֣שַׁק עֹ֗שֶׁק גָּזַל֙ גֵּ֣זֶל אָ֔ח וַֽאֲשֶׁ֥ר לֹא־ט֛וֹב עָשָׂ֖ה בְּת֣וֹךְ עַמָּ֑יו וְהִנֵּה־מֵ֖ת בַּֽעֲוֹנֽוֹ׃
(יד) וְהִנֵּה אותו בן פריץ הוֹלִיד בֵּן, וַיַּרְא בעיניו הגשמיות אֶת כָּל חַטֹּאת אָבִיו אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּרְאֶה בעיני השכל הרוחניות את הרעה שיש במעשים אלו, וְלֹא יַעֲשֶׂה כָּהֵן.
(טו) עַל הֶהָרִים לֹא אָכָל, וְעֵינָיו לֹא נָשָׂא אֶל גִּלּוּלֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל, אֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ לֹא טִמֵּא.
(טז) וְאִישׁ לֹא הוֹנָה, חֲבֹל לֹא חָבָל, וּגְזֵלָה לֹא גָזָל, לַחְמוֹ לְרָעֵב נָתָן, וְעֵרוֹם כִּסָּה בָגֶד.
(יז) מֵעָנִי הֵשִׁיב יָדוֹ מלעשות לו רעה, נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית לֹא לָקָח, מִשְׁפָּטַי עָשָׂה בדברים שבין אדם לחבירו, בְּחֻקּוֹתַי הָלָךְ בדברים שבין אדם למקום, הוּא לֹא יָמוּת מיתת הגוף בַּעֲוֹן אָבִיו, חָיֹה יִחְיֶה חיי הנפש.
(יח) ודבר המסתבר הוא, שהרי אָבִיו כִּי עָשַׁק עֹשֶׁק, גָּזַל גֵּזֶל אָח (-גזל אף את אחיו), וַאֲשֶׁר לֹא טוֹב עָשָׂה בְּתוֹךְ עַמָּיו, וְהִנֵּה קיבל את עונשו ומֵת בַּעֲוֹנוֹ, ומדוע יענש הבן שלא חטא.
