מאמר שלישי, יט 6
המשך יט. החבר: לאחר מכן מתפלל: "ותחזינה עינינו בשובך לציון", והיא התפילה על גילוי השכינה עין בעין, גלוי שזכו לו הנביאים והחסידים ויוצאי מצרים, ויחתום "המחזיר שכינתו לציון", יחשוב בלבו שהשכינה ניצבת נגדו, וישתחוה נכחה כשם שהשתחוו ישראל בראותם את השכינה. יכרע כריעות ב'מודים' בברכת ההודאה, הכוללת את ההודאה בטובות הבורא יתברך והשבח עליהם, ויסמוך לה "עושה שלום", שהיא חתימת התפילה, כדי שתהיה הסתלקותו מלפני השכינה בשלום.
"בְּנֵי הָעָם הַמֻּטְבַּע בְּטִבְעָם הַדְּבֵקוּת בַּתּוֹרָה וְהַקִּרְבָה לֶאֱלוֹקִים,
יַסְפִּיקוּ לָהֶם נִיצוֹצוֹת הַנִיתָּזִים מִדִּבְרֵי הַחֲסִידִים, וְיַדְלִיקוּ מַשּׂוּאוֹת בִּלְבָבָם"
(מאמר ה, סי' טז)
יַסְפִּיקוּ לָהֶם נִיצוֹצוֹת הַנִיתָּזִים מִדִּבְרֵי הַחֲסִידִים, וְיַדְלִיקוּ מַשּׂוּאוֹת בִּלְבָבָם"
(מאמר ה, סי' טז)
