כַּמָּה מִינֵי יִסּוּרִים הֵם, וְכוּלָּם אֲהוּבִים, כּוּלָם חֲבִיבִים. לְפִי שֶׁאִם יֵשֵׁב אָדָם כָּל יָמָיו בְּשַׁלְוָה, אֵין מִתְכַּפֵּר לוֹ מֵעֲווֹנוֹתָיו כְּלוּם, אֲבָל יִסּוּרִים מְמָרְקִים עֲווֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם. אָמְנָם צָרִיךְ הָאָדָם לְקַבְּלָם בְּאַהֲבָה, בְּיוֹדְעוֹ אֶת גֹּדֶל הַתּוֹעֶלֶת שֶׁבָּהֶם, שֶׁמְּכַפְּרִים עֲווֹנוֹתָיו, וְהַתּוֹעֶלֶת הַגְּדוֹלָה יוֹתֵר, שֶׁעַל יְדֵי זֶה מְנַקֶּה וּמְטַהֵר אֶת אֲשֶׁר פָּגַם לְמַעְלָה, וְעוֹשֶׂה נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרוֹ. הִנֵּה כִּי כֵן, הָאִישׁ הַיָּרֵא מֵעֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדוֹ, וְצַר לוֹ מְאֹד וּמַר מִמָּוֶת עַל אֲשֶׁר פָּגַם לְמַעְלָה, יֵקַל לוֹ וְיֶעֱרַב לוֹ וִיבֻשַּׂם לוֹ כָּל מִינֵי יִסּוּרִים הַבָּאִים עָלָיו, לְתַקֵּן אֶת אֲשֶׁר עִוֵּת וּלְטַהֵר אֶת אֲשֶׁר פָּגַם, בְּאַהֲבָתוֹ אֶת קוֹנוֹ, וּבִפְרָט כַּאֲשֶׁר יַכִּיר הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, שֶׁכָּל הָעוֹלָם הַזֶּה וְטוֹבוֹתָיו וְרָעוֹתָיו הֵם הֶבֶל הֲבָלִים, כְּצֵל עוֹבֵר, וְיָפָה שָׁעָה אַחַת שֶׁל קוֹרַת רוּחַ בָּעוֹלָם הַבָּא מִכָּל חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה.
