תפילת מוסף / שבת ראש חדש
אַתָּה הוּא שֶׁהִקְטִירוּ אֲבוֹתֵינוּ לְפָנֶיךָ, אֶת קְטוֹרֶת הַסַמִּים.
זהו הַשִּׁיר שֶׁהַלְוִיִּם הָיוּ אוֹמְרִים על הדוכן בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן (-שבו נבראו שמים וארץ) הָיוּ אוֹמְרִים מזמור זה: לַיהֹוָה שייכת הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ (-ארץ ישראל וכל הממלא אותה), וגם תֵּבֵל – שאר העולם וְיֹשְׁבֵי בָהּ – וכל היושבים בה – כולם שייכים אליו. בַּשֵּׁנִי (-ביום שני, שבו פרש הרקיע ונתעלה לישב במרום) הָיוּ אוֹמְרִים מזמור זה: גָּדוֹל יהיה יְהֹוָה וּמְהֻלָּל מְאֹד בפי כל הבריות, בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ – בשביל ירושלים עירו ובית המקדש שבהר הבית הַר קָדְשׁוֹ. בַּשְּׁלִישִׁי (-ביום שלישי, שבו גילה היבשה שעליו ניצבים עדתו) הָיוּ אוֹמְרִים מזמור זה: אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל – בהתכנסות הדיינים והשופטים לראות אם ישפטו צדק, ניצב בְּקֶרֶב הדיינים הקרויים "אֱלֹהִים" וכאילו יחד עמהם יִשְׁפֹּט. בָּרְבִיעִי (-ביום הרביעי, שבו ברא חמה ולבנה ועתיד להיפרע מעובדיהם) הָיוּ אוֹמְרִים מזמור זה: אֵל ואדון נְקָמוֹת הוא יְהֹוָה (-ויכול ליטול נקמה מן הגוים), ועל כן אנו מתפללים אנא אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ והתגלה להינקם מן הרשעים. בַּחֲמִישִׁי (-ביום חמישי, שבו נבראו עופות ודגים שמביאים את האדם לרנן לשמו) הָיוּ אוֹמְרִים מזמור זה: הַרְנִינוּ רננו וזמרו (-בפה) לֵאלֹהִים שהוא עוּזֵּנוּ וגבורתנו, הָרִיעוּ – השמיעו קול תרועה בשופר לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב – לקבל מלכותו עליכם. בַּשִּׁשִּׁי (-שבו גמר מלאכתו ומלך עליהם) הָיוּ אוֹמְרִים מזמור זה: יְהֹוָה מָלָךְ על הכל, ובלבוש גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ יְהֹוָה עֹז וגבורה וגם הִתְאַזָּר (-חגר עצמו) בו, ומעתה רואים שאכן אַף אתה תִּכּוֹן תֵּבֵל – כוננת וביססת את הארץ בַּל תִּמּוֹט ותיפול עוד. בַּשַּׁבָּת הָיוּ אוֹמְרִים מזמור זה: מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת. מִזְמוֹר שִׁיר לֶעָתִיד לָבֹא, לְיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת (-שביתה) וּמְנוּחָה לְחַיֵּי הָעוֹלָמִים – להקב"ה שהוא חִיוּת כל העולמות (-שעתיד העולם להיות חרב, ואין אדם, וכל המלאכות שובתות, רש"י ר"ה לא, א).
