פרק טז: הלוואות והחלפות בסוגי מטבע
הלואה במטבע מקומי
המשך יח. המשך פרטי הדינים אם לווה מטבע זר על מנת לפרוע במטבע מקומי, דינו כדלהלן:
נותן לו שתי אפשרויות: ואם רשאי לשלם לו כרצונו במטבע מקומי (לפי השער בעת התשלום) או באותו מטבע זר שלווה, מותר, בתנאי שיש לו מטבע אחד מאותו סוג (שבלא זה הרי אסור ללוות מטבע זר), ואפילו לא קבעו יום מסוים.
ולכן, אם לוה בארץ ישראל 1000 ליש"ט על מנת להחזיר 4000 ש"ח (שזה השער בעת ההלואה), מותר. אבל אם מלוה לו 1000 ליש"ט על מנת להחזיר לו שקלים כפי השער בעת הפרעון, כגון אם יעלה השער יתן לו 4200 ש"ח, אסור.
אבל אם נותן לו ברירה, או להחזיר 1000 ליש"ט או ש"ח כפי שיהיה שוה ביום הפרעון, מותר, אם יש לו ליש"ט אחד.
© כל הזכויות שמורות. ההלכות מתוך הספר 'ברית פנחס', והזכויות שמורות למחבר הגאון רבי פנחס וינד שליט"א, אין להעתיק או להפיץ לצורכי מסחר, מותר להפיץ לזיכוי הרבים בלבד, ללא תמורה.
וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ"
(ויקרא כה, לו)
