שיעור 1. ספר יהושע, פרק א, א-ה

א וַֽיְהִ֗י אַֽחֲרֵ֛י מ֥וֹת מֹשֶׁ֖ה עֶ֣בֶד ה֑' וַיֹּ֤אמֶר ה֙' אֶל־יְהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֔וּן מְשָׁרֵ֥ת מֹשֶׁ֖ה לֵאמֹֽר׃ ב מֹשֶׁ֥ה עַבְדִּ֖י מֵ֑ת וְעַתָּה֩ ק֨וּם עֲבֹ֜ר אֶת־הַיַּרְדֵּ֣ן הַזֶּ֗ה אַתָּה֙ וְכָל־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֧ר אָֽנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לָהֶ֖ם לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ ג כָּל־מָק֗וֹם אֲשֶׁ֨ר תִּדְרֹ֧ךְ כַּֽף־רַגְלְכֶ֛ם בּ֖וֹ לָכֶ֣ם נְתַתִּ֑יו כַּֽאֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתִּי אֶל־מֹשֶֽׁה׃ ד מֵֽהַמִּדְבָּר֩ וְהַלְּבָנ֨וֹן הַזֶּ֜ה וְֽעַד־הַנָּהָ֧ר הַגָּד֣וֹל נְהַר־פְּרָ֗ת כֹּ֚ל אֶ֣רֶץ הַֽחִתִּ֔ים וְעַד־הַיָּ֥ם הַגָּד֖וֹל מְב֣וֹא הַשָּׁ֑מֶשׁ יִֽהְיֶ֖ה גְּבֽוּלְכֶֽם׃ ה לֹֽא־יִתְיַצֵּ֥ב אִישׁ֙ לְפָנֶ֔יךָ כֹּ֖ל יְמֵ֣י חַיֶּ֑יךָ כַּֽאֲשֶׁ֨ר הָיִ֤יתִי עִם־מֹשֶׁה֙ אֶֽהְיֶ֣ה עִמָּ֔ךְ לֹ֥א אַרְפְּךָ֖ וְלֹ֥א אֶֽעֶזְבֶֽךָּ׃

ספר יהושע נכתב על ידי יהושע בן נון, והוא עוסק בתקופה הראשונה של כניסת עם ישראל לארץ ישראל, וחלק גדול ממנו מוקדש לחלוקת הארץ, ופירוט נחלתם של השבטים. ספר זה מסתיים עם מותו של יהושע בן נון, שהיה מנהיג ישראל לאחר מותו של משה רבינו, ובמובנים מסוימים היה לו מעמד ודין של 'מלך', בדומה למשה רבינו, ולאחריו באה תקופת השופטים, שהנהיגו את ישראל.

(א) וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת מֹשֶׁה עֶבֶד ה', וַיֹּאמֶר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, שזכה לנבואה ולגדולה מחמת שהיה מְשָׁרֵת מֹשֶׁה, לֵאמֹר.

(ב) כל זמן שמשה רבינו היה חי לא היה שייך שיהושע יעבור את הירדן עם ישראל משתי סיבות, א. כיון שלא יתכן שיהושע בן נון יהיה המצביא בחיי משה. ב. כיון שנשבע הקדוש ברוך הוא שמשה רבינו לא יעבור את הירדן. וכעת הסתלקו שתי המניעות הללו, מאחר ומֹשֶׁה עַבְדִּי מֵת, וְעַתָּה, קוּם עֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, אַתָּה בראש וְכָל הָעָם הַזֶּה אחריך, ואמנם, אף על פי שאתה המנהיג והמצביא, לא ייקרא הכיבוש על שמך, ולא תהיה הארץ שלך, כיון שאתם עוברים אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לָהֶם, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, ותהיה הארץ שייכת לכלל ישראל.

(ג) כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ, ואפילו מחוץ לגבולות הארץ, לָכֶם נְתַתִּיו, כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל מֹשֶׁה. אמנם כבישת חוץ לארץ אינה חובה, אלא רשות, וגם אינה יכולה להיעשות אלא לאחר שכבשו ישראל את כל גבולות הארץ עצמה.

(ד) וגבולות הארץ שאתם מצווים לכבוש, הם מֵהַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן הַזֶּה, והוא מדבר צין הסמוך לארץ אדום, שבפינה הדרומית מזרחית של ארץ ישראל, מהדרום וְעַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר פְּרָת הנמצא בצפון, כֹּל אֶרֶץ הַחִתִּים, וְעַד הַיָּם הַגָּדוֹל מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ, ממזרח למערב, יִהְיֶה גְּבוּלְכֶם.

(ה) לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ לְפָנֶיךָ, לתפוס שררה או לדבר דבר נגדך כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ, וכַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עִם מֹשֶׁה, להשרות שכינתי עליו ולעשות לו ניסים ונפלאות, כן אֶהְיֶה עִמָּךְ, לֹא אַרְפְּךָ וְלֹא אֶעֶזְבֶךָּ.