(287) חלק שני, פרק יג

פרשת שמות

"מַה זֶּה בְּיָדֶךָ, וַיֹּאמֶר: מַטֶּה" וְגוֹ'. עַיֵּן פֵּרוּשׁ רַשִּׁ"י, שֶׁאָמַר לוֹ: מִזֶּה שֶׁבְּיָדְךָ אַתָּה רָאוּי לִלְקוֹת. וּמִזֶּה נוּכַל לְהָבִין, דְּכָל עִנְיְנֵי לָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת, שֶׁיָּדוּעַ מַה דְּאִיתָא בְּתוֹסֶפְתָּא דְּפֵאָה, שֶׁנִּפְרָעִין מִן הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא הוּא גַּם כֵּן בְּאֹפֶן זֶה, שֶׁלֹּא נִצְרָךְ לְהָבִיא לוֹ סִבָּה רְחוֹקָה לְהִפָּרַע מִמֶּנּוּ, אֶלָּא מֵהָעֵסֶק שֶׁבְּיָדוֹ יְסֻבַּב לוֹ הָעֹנֶשׁ.

וְאַף לַפֵּרוּשׁ הַשֵּׁנִי שֶׁבְּרַשִּׁ"י, שֶׁהוּא כְּאוֹמֵר לוֹ: הֲלֹא גָּלוּי לַכֹּל שֶׁהוּא מַטֶּה, וְלֹא יוּכַל לְהַזִּיק מְאוּמָה, אַרְאֶךָ אֵיךְ יְסֻבַּב עַל יָדוֹ פַּחַד מָוֶת. וְהַנִּמְשָׁל הוּא גַּם כֵּן בְּאֹפֶן זֶה, שֶׁעַל יְדֵי חֵטְא הַלָּשׁוֹן נִסְבָּב גַּם כֵּן מִדָּבָר קָטָן וָקַל חֲשַׁשׁ פַּחַד מָוֶת.

"וַיַּשְׁלִיכֵהוּ אַרְצָה, וַיְהִי לְנָחָשׁ". עַיֵּן פֵּרוּשׁ רַשִּׁ"י. וְעוֹד יֵשׁ לוֹמַר שֶׁרָמַז לוֹ, שֶׁבְּדִבְרֵי לָשׁוֹן הָרָע נִבְרָא הַנָּחָשׁ הַמְקַטְרֵג לְמַעְלָה עַל הָאָדָם, שֶׁרוֹצֶה לִנְשֹׁךְ אוֹתוֹ.