פרק טז: הלוואות והחלפות בסוגי מטבע
הצמדת הלוואה
לז. המוכר חפץ שמחירו נקבע באירו או בכל מטבע זר, ואינו משלם מיד אלא לאחר זמן, בתקופה רגילה דאין סבירות שהמטבע הזר יעלה יותר מהסבירות שירד, מותר אף אם ידברו בלשון מכירה של תשלום מאוחר, דהיינו 'אני מוכר לך את החפץ ותשלם עליו במטבע זר', ואז אין צריך שיהיה לקונה את כל סכום המטבע.
אך בתקופה שיש כמעט ודאות שהמטבע הזר יעלה, נמצא שישלם יותר מהמחיר, אזי אסור לעשות כן אלא אם יש לו את כל סכום הכסף שצריך לשלם, ומדברים ביניהם בלשון קניה בתשלום מוקדם, דהיינו שבנתינת החפץ הוא משלם מראש עבור קבלת המטבע הזר, וכן לא יפרש שעבור הקדמת המוצר הוא נותן לו את המטבע הזר במחיר הישן. אבל אם אין לקונה את כל סכום המטבע, או שדברו בלשון הלוואה, כגון שהקונה מבקש ממנו הלוואה על ידי שילווה לו את המוצר וימתין עם התשלום, אסור.
© כל הזכויות שמורות. ההלכות מתוך הספר 'ברית פנחס', והזכויות שמורות למחבר הגאון רבי פנחס וינד שליט"א, אין להעתיק או להפיץ לצורכי מסחר, מותר להפיץ לזיכוי הרבים בלבד, ללא תמורה.
וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ"
(ויקרא כה, לו)
