339. כינוי

אָמְרוּ חז"ל 'הַמְכַנֶּה שֵׁם רַע לַחֲבֵרוֹ, אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא', וְאָמְרוּ שֶׁאִסּוּר זֶה הוּא אֲפִילוּ אִם אוֹתוֹ אָדָם רָגִיל בְּכִנּוּי זֶה וְאֵינוֹ מִתְבַּיֵּשׁ בּוֹ.

וְלָכֵן, מִי הָאִישׁ הַיָּרֵא אֶת ה' וְיָרֵא לְנַפְשׁוֹ, יִשְׁמֹר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ מִזֹּאת וְכָזֹאת, וְאַל יְאַבֵּד עַצְמוֹ לָדַעַת.

וְאִם רוֹצֶה לְהַזְכִּיר שְׁמוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אָדָם, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֶת שְׁמוֹ הָאֲמִתִּי, אוֹ שֶׁרוֹצֶה לְהַזְכִּיר אֶת הָאִישׁ אֵצֶל אֲחֵרִים, וְאוֹתָם אֲחֵרִים אֵינָם מַכִּירִים אוֹתוֹ בַּשֵּׁם הָאֲמִתִּי שֶׁלּוֹ, יִּזָּהֵר לוֹמַר 'אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁקּוֹרְאִים אוֹתוֹ הָעוֹלָם כָּךְ', וַאֲפִילוּ שֶׁבָּזֶה נִקָּה זֶה הָאִישׁ מֵעָווֹן, אֲבָל יוֹתֵר טוֹב שֶׁיּוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר אֶת הָעָם הַהוֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ, וְיוֹדִיעֵם אֶת הָאִסּוּר וְחֻמְרָתוֹ, עַד שֶׁיָּשׁוּבוּ לִקְרוֹתוֹ בִּשְׁמוֹ הָאֲמִתִּי, וּזְכוּת הָרַבִּים תָּלוּי בּוֹ.