ספר נשים: הלכות יבום וחליצה, פרק ג
יז) האשה שמת בעלה, ולא ידוע לה שיש לו אחים, והיתה לה חמות במדינת הים, אינה חוששת שמא ילדה חמותה וכבר ניתן לה יבם במדינה אחרת והרי היא זקוקה ליבום, שלא גזרו בדבר זה, אלא נעמיד אותה על חזקתה והרי היא מותרת להנשא למי שתרצה. והוא הדין לאשה שמת בעלה, והיה לו בן במדינה אחרת, הפוטר אותה מיבום, הרי זו מותרת לזר, ואין חוששין שמא מת הבן והיא זקוקה ליבום, אלא העמד אותה על חזקתה:
יח) אבל אם יצאת חמותה מהמדינה כשהיא מעוברת, ואחר כך מת בעלה, הרי זו חוששת שמא ילדה חמותה בן והרי היא זקוקה ליבום, ולא תנשא לזר עד שתדע מה היה סוף עיבור חמותה, שמא נולד לה יבם קודם מיתת הבעל (אבל אם ילדה חמותה לאחר שכבר מת בעלה, אינה זקוקה ליבומו, כיון שלא היה בעולם בזמן שהיה בעלה חי):
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
