(138) פרק ה, ברכה ראשונה ואחרונה
אחד המוציא את הרבים בברכה
א) אדם שהתחייב בברכה ואינו בקי בברכות או שיש לו ספק בברכה, יכול לצאת ידי חובתו בברכת חבירו, בין לגבי ברכה ראשונה ובין לגבי ברכה אחרונה, וכל זה בתנאי שחבירו שמוציאו – אכל אף הוא, והתחייב בברכה. בכל מקרה על חבירו לכוון להוציאו, וכן יש לו לכוון לצאת ידי חובתו בברכת חבירו. ויענה השומע אמן להורות שמסכים לברכת המברך. ומכל מקום, אם לא ענה אמן, יצא.
© כל הזכויות שמורות למחבר הספר 'וזאת הברכה' אין להעתיק או להפיץ ללא אישור מפורש מהמחבר.
"הַאי מַאן דְּבָעֵי לְמֶהֱוֵי חֲסִידָא לְקַיֵּם מִילֵּי דִּבְרָכוֹת"
הָרוֹצֶה לִהְיוֹת חָסִיד, יְדַקְדֵּק וְיִזָּהֵר בְּהִלְכוֹת בְּרָכוֹת
(בבא קמא ל.)
הָרוֹצֶה לִהְיוֹת חָסִיד, יְדַקְדֵּק וְיִזָּהֵר בְּהִלְכוֹת בְּרָכוֹת
(בבא קמא ל.)
