356. מצוות (ה)

בְּיוֹתֵר צָרִיךְ לְהִזְדָּרֵז לְקַיֵּם כָּל מִצְוָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ חֶסְרוֹן כִּיס, וּלְהִזָּהֵר מִכָּל עֲבֵרָה בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ חֶסְרוֹן כִּיס, כִּי הַיֵּצֶר הָרַע מִתְחַזֵּק עַל הָאָדָם בְּמִצְווֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם חֶסְרוֹן כִּיס, וּבִפְרָט בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ, דּוֹר מָמוֹן, אָדָם נִכָּר בְּכִיסוֹ, וְיִזָּהֵר שֶׁלֹּא יְהֵא הַכֶּסֶף נֶחְשָׁב בְּעֵינָיו לִמְאוּמָה בְּמָקוֹם נִדְנוּד עֲבֵרָה, כִּי מוּטָב לָאָדָם שֶׁיָּמוּת בְּרָעָב, וְאַל יְהִי רָשָׁע לִפְנֵי הַמָּקוֹם שָׁעָה אַחַת.
וְהָאוֹהֵב אֶת ה' כָּרָאוּי, יִתֵּן אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה, כַּכָּתוּב "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ… וּבְכָל מְאֹדֶךָ". וְהָעוֹשֶׂה כֵּן הֲרֵי הוּא פִּקֵּחַ וְסוֹחֵר חָרִיף, וְדוֹמֶה הוּא לְמִי שֶׁקּוֹנֶה מַרְגָּלִית יְקָרָה בְּעַד שָׁוֶה פְּרוּטָה, כָּךְ בְּעַד כֶּסֶף נִמְאָס קוֹנֶה לוֹ דִּבְרֵי תּוֹרָה, וְקוֹנֶה לוֹ חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. וּמִלְּבַד זֹאת הֲרֵי גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה אוֹכֵל פֵּרוֹת וְכֶסֶף תּוֹעָפוֹת לוֹ, הוֹן וְעֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ, וְדוֹרְשֵׁי ה' לֹא יַחְסְרוּ כָּל טוֹב.