(155) פרק ו, שינוי מקום
שינוי מקום / דעתו לצאת, רואה מקומו
ב. הורו מפוסקי זמננו, שאף אם לא היה בדעתו בפירוש לצאת מחדר אחד לחדר השני, אך החדר השני הוא מקום שרגילים ללכת לשם תוך כדי אכילתו, כגון היוצא מחדר האוכל למטבח לצורך הסעודה, נחשב הדבר כאילו היתה דעתו מתחילה לכך, ומותר לשנות מחדר לחדר בלי לברך שנית. והוא הדין אם רגיל תמיד לצאת מחדר לחדר באמצע סעודה, כגון עקרת הבית הצריכה לצאת תמיד מחדר לחדר, או כגון העובר מחדר אוכל לשירותים, או העובר מחדר אוכל למטבח, דינו כדעתו מתחילה לכך.
<p>© כל הזכויות שמורות למחבר הספר 'וזאת הברכה' אין להעתיק או להפיץ ללא אישור מפורש מהמחבר.</p>
"הַאי מַאן דְּבָעֵי לְמֶהֱוֵי חֲסִידָא לְקַיֵּם מִילֵּי דִּבְרָכוֹת"
הָרוֹצֶה לִהְיוֹת חָסִיד, יְדַקְדֵּק וְיִזָּהֵר בְּהִלְכוֹת בְּרָכוֹת
(בבא קמא ל.)
הָרוֹצֶה לִהְיוֹת חָסִיד, יְדַקְדֵּק וְיִזָּהֵר בְּהִלְכוֹת בְּרָכוֹת
(בבא קמא ל.)
