מסכת מגילה, פסקי הלכות, פרק ג (ג)
(פסקי ההלכות הם על פי ההלכות שנלמדו ברי"ף. במקומות מסוימים יש מחלוקת ראשונים בדבר, ואין לסמוך על הדברים למעשה)
נב. ביום טוב ראשון של פסח קוראים פרשת המועדות שבספר ויקרא. אמנם המנהג לקרוא בפסח פרשות אלו: ביום הראשון קוראים 'משכו וקחו לכם צאן'. ביום השני קוראים 'שור או כשב או עז כי יוולד'. ביום השלישי 'קדש לי כל בכור'. ביום הרביעי 'אם כסף תלוה את עמי. ביום החמישי 'פסל לך שני לוחות אבנים'. ביום השישי 'וידבר ה' אל משה במדבר סיני'. ביום השביעי 'ויהי בשלח פרעה את העם'. ובחוץ לארץ קוראים ביום השמיני 'כל הבכור אשר יוולד בבקרך'.
נג. ביום טוב ראשון של פסח מפטירים בספר יהושע בענין הפסח שעשו בגלגל. ביום טוב שני של פסח בחוץ לארץ] מפטירים בספר מלכים בענין הפסח שעשו בימי יאשיהו. ביום טוב ראשון של שביעי של פסח מפטירים בשירת דוד, וביום טוב שני מפטירים ב'עוד היום בנוב לעמוד'.
נד. ביום טוב ראשון של שבועות קוראים 'שבעה שבועות תספור לך'. אמנם המנהג הוא שביום טוב ראשון של שבועות קוראים את פרשת מתן תורה שבספר שמות, ומפטירים בנבואת יחזקאל על ראיית המרכבה. וביום טוב שני קוראים 'שבעה שבועות תספור לך', ומפטירים ב'תפילה לחבקוק הנביא על שגיונות'.
נה. בראש השנה קוראים 'בחודש השביעי באחד לחודש'. אמנם המנהג הוא שביום טוב ראשון של ראש השנה קוראים 'והשם פקד את שרה', ומפטירים בתחילת ספר שמואל, בענין חנה. ביום טוב שני קוראים את פרשת העקידה, ומפטירים ב'הבן יקיר לי אפרים'.
נו. ביום הכפורים קוראים בשחרית את ענין עבודת יום הכפורים שבפרשת אחרי מות, ומפטירים ב'כי כה אמר רם ונישא'. ובמנחה קוראים פרשת עריות, ומפטירים בקריאת ספר יונה.
נז. בשני ימים טובים של חג הסוכות קוראים את פרשת המועדות, וביום הראשון מפטירים ב'הנה יום בא לה' וחולק שללך בקרבך'. וביום השני מפטירים ב'ויקהלו אל המלך שלמה'.
נח. בחול המועד סוכות קוראים בכל יום את פרשת הקרבנות של אותו יום, ובחוץ לארץ קוראים בדרך דילוג. ביום השלישי שהוא יום ראשון של חול המועד בחוץ לארץ] קורא הראשון 'וביום השני', והשני והשלישי קוראים 'וביום השלישי', והרביעי קורא 'וביום השני' 'וביום השלישי'. וכן עושים בימים הבאים, עד יום השביעי.
נט. ביום טוב ראשון של שמיני עצרת קוראים 'כל הבכור אשר יוולד בבקרך', ומפטירין ב'ויהי ככלות שלמה להתפלל'. וביום טוב שני קוראים פרשת וזאת הברכה, ומפטירים ב'ויעמוד שלמה לפני מזבח ה", ויש אומרים שמפטירים ב'ויהי אחרי מות משה עבד ה".
ס. בשבת חול המועד, בין של פסח ובין של סוכות, קוראים 'ראה אתה אומר אלי העל את העם הזה', ובשבת של פסח מפטירים בנבואת יחזקאל בענין העצמות היבשות, ובשבת של סוכות מפטירים ב'והיה ביום ההוא ביום בא גוג על אדמת ישראל'.
סא. בימי החנוכה קוראים בתורה את פרשת קרבנות הנשיאים שהובאו לחנוכת המזבח, כיון שבימי החנוכה חנכו מחדש את בית המקדש וכליו.
סב. בפורים קוראים פרשת 'ויבא עמלק', כיון שהמן היה מזרע עמלק.
סג. בראשי חודשים קוראים 'ובראשי חודשיכם'. ואם חל ראש חדש בשבת מפטירים ב'והיה מידי חודש בחודשו' שבישעיה. ואם חל ראש חדש ביום ראשון, מפטירין בשבת שלפניו בפרשת 'מחר חודש'.
סד. במעמדות קוראים במעשה בראשית.
סה. בתעניות קוראים את הברכות והקללות שבפרשת בחוקותי, ואין מפסיקים באמצע הקללות אלא אדם אחד עולה לקריאת כל הפרשה או כדי שלא ייראה כמואס בתוכחה, או כיון שאין מברכים על הקללות]. והעולה לפרשה זו פותח בפסוק שלפני הקללות ומסיים בפסוק שלאחריהן.
סו. אמנם בפרשת הקללות שבספר דברים לא נאמר דין זה, ומותר להפסיק באמצען.
סז. תקנת עזרא היא שיקראו את פרשת הקללות שבספר ויקרא לפני חג השבועות, ואת פרשת הקללות שבפרשת כי תבוא בספר דברים לפני ראש השנה, כדי שתכלה שנה וקללותיה.
סח. בשני, בחמישי ובמנחה בשבת, קוראים כסדר פרשת השבוע, ואין קריאה זו עולה מן החשבון, אלא בשבת בשחרית קוראים את כל הפרשה מתחילתה.
סט. בחנוכה קוראים את פרשת הנשיאים שהביאו קרבנות לחנוכת המזבח. ובשבת של חנוכה מפטירין בפרשת 'נרות' שבזכריה. ואם יש שתי שבתות, מפטירים בשניה ב'נרות' של שלמה.
ע. ראש חדש אב שחל בשבת, מפטירים ב'חזון ישעיה', שם נאמר 'חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי'.
עא. בתשעה באב קוראים 'כי תוליד בנים ובני בנים ונושנתם בארץ', ומפטירים ב'אָסֹף אֲסִיפֵם נאם ה".
עב. העולה לתורה פותח את הספר, רואה היכן עליו לקרוא, ומברך ברכות התורה וקורא, ואינו צריך לגוללו בעת הברכה, ואין חוששים שיטעו אנשים לחשוב שנוסח הברכות כתוב בספר התורה.
עג. אם השתתק הקורא בתורה ואינו יכול להמשיך ולקרוא, ועולה אחר תחתיו, הרי השני מברך ומתחיל ממקום שהתחיל הראשון ולא ממקום שפסק בו].
עד. הלוחות והבימות שמניחים עליהם את ספר התורה בדרך עראי, אין בהם קדושה של תשמישי ספר תורה, אלא הרי הם כשאר חפצי בית הכנסת.
עה. הגולל ספר תורה יגללנו באופן שהתפר של היריעות יהיה בין העמודים שהיריעות גלולות עליהם, שאם יקרע הספר, יקרע התפר ולא היריעה עצמה.
עו. גלילת הספר נעשית באופן שהכתב כלפי הגולל, וכאשר המחזיק בספר מהדק את הגלילה יהא הכתב מולו, שזו דרך כבוד.
עז. עשרה בני אדם שקראו בתורה, הגדול שבהם גולל את הספר, לפי שהגולל נוטל שכר כנגד כולם.
עח. האוחז את יריעות ספר התורה בידיו ממש, ללא הפסק בגד, אף אם היה עסוק במצות גלילה של הספר וכדומה, אינו מקבל שכר על אותה מצוה.
עט. כשכורכים את ספר התורה במטפחת, יש לסובב את המטפחת סביב הספר, ולא להיפך.
פ. משה רבינו תיקן לישראל שיהיו שואלים ודורשים בעניני כל חג וחג בזמנו.
(ספר יוחסין)
