מסכת נגעים, פרק יד, משנה יא

משנה יא: מְצֹרָע שֶׁהֵבִיא קָרְבָּנוֹ עָנִי וְהֶעֱשִׁיר, אוֹ עָשִׁיר וְהֶעֱנִי, הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר חַטָּאת, דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַחַר הָאָשָׁם:

משנה יא: כפי שהתבאר לעיל (מ"ז), בהבאת קרבנות מצורע ביום טהרתו יש חילוק בין מצורע עשיר, המביא שלש בהמות לקרבנותיו, לבין מצורע עני, המביא רק בהמה אחת לאשם, ושני תורים או בני יונה לחטאת ועולה. מְצֹרָע שֶׁהֵבִיא מקצת קָרְבָּנוֹ כשהוא עָנִי, וְקודם שהביא את שלשת הקרבנות הֶעֱשִׁיר, אוֹ שהיה עָשִׁיר כשהביא חלק מקרבנותיו וְהֶעֱנִי, הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר החַטָּאת, שאם כבר הביאה בעניות מביא גם את העולה כעני, ואם הביא את החטאת כעשיר מביא גם את העולה כעשיר, כיון שבחטאת ובעולה ניכר ההבדל בין עשיר לעני (שהרי את האשם מביאים שניהם מן הבהמה), וכיון שחטאת קודמת לעולה, נקבע דינו לפי הבאת החטאת, ובדומה לחטאת מביא את העולה, דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הכל הולך אַחַר זמן הבאת הָאָשָׁם, אף שהעני והעשיר שוים בו, שבא רק מן הבהמה, מכל מקום כיון שזהו הקרבן הראשון שמביא המצורע ביום טהרתו, והוא המיוחד לטהרתו יותר מכל הקרבנות, שהרי מדמו מזים על המיטהר, לכן נקבע דינו לפי אותו זמן, שאם היה עני מביא את החטאת והעולה כעני, ואם היה עשיר מביא את שניהם כעשיר.