ספר נשים: הלכות יבום וחליצה, פרק ה

כט) היו נשות המת אחת פקחת ואחת חרשת, ובא היבם על הפקחת, וקנאה בכך קנין גמור להיות אשתו, וחזר ובא באיסור הוא או אחיו על החרשת, לא פסל את הפקחת, שהרי כבר היא אשתו לכל דבר, והחרשת צריכה גט, כיון שקידושין תופסים בה (שהרי היא אסורה על היבם רק באיסור לאו, ולא באיסור כרת). בא היבם על החרשת, שאין בביאתה קנין גמור וכמו שהתבאר, וחזר הוא או אחיו ובא על הפקחת, פסל את החרשת, והחרשת יוצאה בגט, והפקחת יוצאת בגט וחליצה:
ל) היו נשות המת אחת גדולה ואחת קטנה, ובא היבם על הגדולה וקנאה קנין גמור להיות אשתו, וחזר הוא או אחיו ובא על הקטנה, לא פסל בכך את הגדולה, ומלמדין את הקטנה שתמאן. בא על הקטנה, שאין בכך קנין גמור, וחזר ובא הוא או אחיו על הגדולה, מלמדין את הקטנה שתמאן, ויקיים את הגדולה, שבעילתה קונה קנין גמור: