מסכת פרה, פרק ד, משנה א

פרק ד, משנה א: פָּרַת חַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, קִבֵּל וְהִזָּה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, אוֹ לִשְׁמָהּ וְשֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, אוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ וְלִשְׁמָהּ, פְּסוּלָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַכְשִׁיר. וְשֶׁלֹּא רְחוּץ יָדַיִם וְרַגְלַיִם, פְּסוּלָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַכְשִׁיר. וְשֶׁלֹּא בְכֹהֵן גָּדוֹל, פְּסוּלָה. רַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר. וּמְחֻסַּר בְּגָדִים, פְּסוּלָה. וּבִכְלֵי לָבָן הָיְתָה נַעֲשֵׂית:

פרק ד

משנה א: פָּרַת חַטָּאת (-פרה אדומה), שֶׁשְּׁחָטָהּ הכהן שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, וכן אם קִבֵּל את דמה, וְכן אם הִזָּה את דמה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, אוֹ שעשה אחת מעבודות אלו בתחילה לִשְׁמָהּ וְאחר כך שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, אוֹ תחילה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ וְאחר כך לִשְׁמָהּ, הרי זו פְּסוּלָה, והיינו כיון שאמרה תורה 'חטאת היא', ללמד שדינו כקרבן חטאת שיש לעשות בה עבודות אלו לשמה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר חולק ומַכְשִׁיר, וטעמו, דכיון שכל עבודות פרה אדומה נעשות מחוץ למקדש אין דינה ככל הקרבנות, ואין צריך לעשות עבודות אלו לשמה.

וְאם עשה הכהן עבודות אלו שֶׁלֹּא רְחוּץ יָדַיִם וְרַגְלַיִם, פְּסוּלָה, וכדין קרבן שהוקרב על ידי כהן שלא קידש ידיו ורגליו, שהוא פסול (ולא נקטה המשנה לשון 'קידוש ידים ורגלים', כיון שלגבי עשיית הפרה אין צורך בקידוש דוקא בתוך המקדש או בכלי קודש, אלא יכול לקדש מחוץ למקדש ובכלי של חול, והיינו 'רחוץ ידים ורגלים'), ורַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַכְשִׁיר, שהרי נאמר לגבי ציווי קידוש ידים ורגלים (שמות ל כ-כא) 'בְּבֹאָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד יִרְחֲצוּ מַיִם וְלֹא יָמֻתוּ אוֹ בְגִשְׁתָּם אֶל הַמִּזְבֵּחַ לְשָׁרֵת לְהַקְטִיר אִשֶּׁה לַה", ואילו עשיית הפרה האדומה אינה באהל מועד, ואף לא בגישתם אל המזבח. וְאם נעשית הפרה שֶׁלֹּא בְכֹהֵן גָּדוֹל, אלא בכהן הדיוט, הרי היא פְּסוּלָה, כיון שנאמר בתורה 'ונתתם אותה אל אלעזר הכהן', ומלשון 'אותה' יש לדייק שדוקא אותה ניתן לעשות על ידי אלעזר הכהן, שהיה סגן כהן גדול, אבל שאר הפרות האדומות צריכות להיעשות רק בכהנים גדולים. ורַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר, כיון שהוא דורש מהפסוק שרק 'אותה' יש לעשות על ידי אלעזר הכהן שהיה סגן, ואילו שאר הפרות נעשות על ידי כל כהן, ואפילו כהן הדיוט. וְאם עשאה הכהן כשהוא מְחֻסַּר בְּגָדִים – אינו לבוש בבגדים שבהם יש לעשותה, הרי היא פְּסוּלָה, ומבארת המשנה באילו בגדים יש לעשותה, וּבִכְלֵי לָבָן הָיְתָה נַעֲשֵׂית – צריך הכהן העוסק בה ללבוש בגדי לבן, כבגדי כהן גדול בעבודת יום הכפורים, כיון שנאמר כאן 'חוקת עולם' ונאמר בפרשת יום הכפורים 'חוקת עולם', ללמד שאף כאן צריך הכהן העוסק בה ללבוש בגדי לבן, בין אם עשאה כהן גדול ובין אם עשאה כהן הדיוט (לרבי יהודה המכשיר בשניהם).