ה) ולפי זה רואין הדיינין מעלתו של האונס או המפתה, ומעלתה של הנערה, ושמין כמה ממון היה ראוי לאביה ולמשפחתה ליתן ותמורת זאת לא יארע להן (-לא היה קורה להם) דבר זה מאדם זה, וכמוהו – סכום זה חייב האונס או המפתה לשלם.
ו) פגם, שמים אותו לפי יפייה, רואין אותה כאילו היא שפחה נמכרת בשוק, כמה היא שוה להמכר כשהיא בעולה, וכמה היתה שוה בתולה, שאדם רוצה לקנות שפחה בתולה ליתנה לעבדו שהוא רוצה בהנייתו וטובתו, ורואין כמה פחתה – כמה הוא ההפרש בין דמיה כבתולה לבין דמיה כבעולה, וישלם. צער, שמים אותו לפי קטנותה ובנין גופה של הנערה, ולפי שניו ובנין גופו של האונס, אומדין כמה האב רוצה ליתן ולא תצטער זו מזה, ויתן דמים אלו.
