יום שבת
י"א כסלו התשפ"ז

חיפוש בארכיון

תועליות הרלב"ג, ספר שופטים (ו)

והם הדברים שיש לנו ללמוד מדברי הנביא בפסוקים אלו:

י. ללמד שהיוצא למלחמה לא יערב עם בני חילו אנשים שמסתבר שינוצחו במלחמה, כי נפילתם תפיל מורך בלב הנשארים, ויתכן שיפלו גם הם ביד אויביהם, ולכך ציוה ה' להסיר מאנשי המלחמה את הרשעים ורכי הלב, שמסתבר שיפלו במלחמה, ועל ידי זה נוספה תועלת נוספת, שלא נשארו עם רב למלחמה, וראו הכל שיד ה' עושה להם את המלחמה.

יא. ללמד שגם מי שהובטחה לו עזרת ה', לא ישען על הנס, אלא יעשה את כל האמצעים הטבעיים להגיע למטרתו, ולכן על אף שהבטיח ה' לגדעון שינצח את מדין, לא נמנע מלעשות את כל הסיבות הטבעיות שיעזרו לו לנצח את מדין, ולכן בא אליהם בלילה, עם שלש מאות שופרות, ובאופן שלא ייראו הלפידים אלא לאחר שיתחילו להבהילם בתקיעות השופרות, וכל זה גרם שלא הכירו בין אוהב לאויב, והיתה חרב איש ברעהו.

יב. ללמד שכשאדם מצליח במעשיו, יעשה מיד כל מה שהוא יכול, כיון שזהו זמן של הצלחה עבורו, ולכן השתדל גדעון באותו לילה להשלים לרדוף ולהרוג את חיילי מדין, ומיהר לשלוח שליחים בהר אפרים שיירדו לקראת מדין וימנעו מהם להמלט, ולכד בחכמה את זבח וצלמונע אף שהיו העם שאיתו מועטים.

יג. ללמד שראוי לברוח מהקטטה והמריבה בכל היכולת, ולכן על אף שבני אפרים רבו עימו שלא כהוגן, והיה להם לשבחו על הצלתם ולא להתקוטט עמו על כך שלא קרא להם בראשונה, מכל מקום כיון שרצה גדעון שיהיה שלום ביניהם השפיל את עצמו וכיבד אותם, והשבית בכך את הריב מעיקרו. ועשה כן מטעם נוסף, כיון שעדיין לא סיים את המלחמה במדין, וחשש שהמריבה עם בני אפרים תמנע את סיום המלחמה כראוי, בנצחון גמור על מדין.

יד. ללמדנו שאין ראוי לאדם להמנע מלתת לחם לאדם רעב, וכל שכן באופן שהוא חייב בכך, כמו בגדעון ואנשיו שהיו ישראל צריכים לדאוג להם למזון בהיותם נלחמים להושיע את ישראל, ולכן נהגו אנשי סוכות ופנואל שלא כהוגן, ונענשו על כך.

 

נ"ך מבואר ללימוד בקצב שלך. הנה זה כאן.

 

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?