יום שבת
י"א כסלו התשפ"ז

חיפוש בארכיון

ספר נשים: הלכות סוטה, פרק א

טו) אפילו אשה, ועבד, ושפחה, ופסול לעדות בעבירה מדברי סופרים, ואפילו קרוב, כל אחד מאלו נאמן לעדות סוטה להעיד עליה שזינתה, ותאסר על בעלה לעולם, ואינה שותה, ותצא בלא כתובה, והטעם לכך שמאמינים לעדותם של אלו הפסולים לשאר עדויות, הואיל וקדם הקינוי והסתירה בעדים כשרים, והתורה האמינה אפילו עד אחד בטומאה, ולכך הרי כולן כשרין לעדות טומאה, אף אותם הפסולים לשאר עדויות, ואף אחת מחמש נשים ששונאות זו את זו (חמותה, בת חמותה, צרתה, יבימתה, ובת בעלה), מעידות זו על זו (לאחר שיש שני עדים כשרים על הקינוי ועל הסתירה), לומר שנטמאת, ונאמנת עליה לאוסרה על בעלה ושלא להשקותה, אבל לא נאמנת להפסידה מכתובתה, אלא נוטלת כתובתה ויוצאה.
טז) בא
עד אחד כשר ואמר נטמאת, הרי זו אינה שותה, כמו שבארנו, ואם לאחר מכן בא עד כשר אחר והכחישו ואמר לא נטמאת, אין שומעין לו, שעד אחד בטומאת סוטה הרי הוא כשנים, ואין דבריו של אחרון, שהוא יחיד, דוחין דברי הראשון שהוא נחשב כשנים.

 

שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!

 

"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".

(הקדמת הרמב"ם)

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?