920. דיני מוקצה מחמת גופו, ג-ד
ג. המפצח גרעינים [חמניות] שאין קליפותיהם ראויות למאכל בהמה, וכן שקדים, מותר לו להוציא מפיו את הקליפות בידו, ואינו צריך לזורקן מפיו. וכן האוכל מישמש או זיתים וכדומה, מותר לו להוציא בידו את הגרעין, ולהניחו במקומו, אף אם לא נשאר על הגרעין מעט מהמישמש או הזית. אבל אחר שהניחן מידו, אסור לטלטלן, שקליפות ועצמות שאינן ראויות לא למאכל אדם ולא למאכל בהמה, הרי הן מוקצים מחמת גופן, ואסור לטלטלן בשבת. ואם נשאר על הגרעין מעט מהפרי, אפילו אם אין בדעתו לאכול את הנשאר עליהם, מותר לטלטלם. וע' להלן עמ' תפא. וכשהגרעין עומד לאכילה, אינו מוקצה.
ד. קליפות של אגוזים או של ביצים, אסור לטלטלן בשבת, וכן כל עצמות קשים ויבשים שאינן ראויות למאכל בהמה. וקליפות של אגוזים ושל ביצים המונחות על המפה שעל השלחן, מותר לטלטלן עם המפה אגב פירורי לחם או קליפות רכות הראויות למאכל בהמה, ואף אם אין בפירורי הלחם שיעור כזית. וכן מותר להסירן לתוך כלי [שיש בו מעט מדבר הראוי לאכילת חיה או בהמה] ע"י סכין או מגב כמבואר בעמו' שכו. וכ"ז כשהוא לצורך השימוש באותו מקום. ואם הקליפות מפריעות לו לישב בחדר ודמי בעיניו כ"גרף של רעי", מותר לטלטלם אפילו בידו.
