957. דיני בסיס לדבר האסור, ג-ד
ג. דין הבסיס כדין המוקצה שעליו, לפיכך אם הניח מעות או אבן על כרית מערב שבת, או שהניח אבן על פי החבית, אסור לטלטל הכר או החבית כדין המעות והאבן, וחשיבי כמוקצה מחמת גופו שאסור לטלטלו אף לצורך גופו או מקומו. [ולדברי האומרים שדין בסיס לדבר האסור הוא גם בכלי שמלאכתו לאיסור, מותר לטלטל את הבסיס עם המוקצה שעליו לצורך גופו ומקומו, אבל לא מחמה לצל. ולדברי האומרים שאין דין בסיס בכלי שמלאכתו לאיסור, מותר לטלטל את הבסיס אף מחמה לצל].
ד. אם היה מונח על החבית או הכרית גם דבר היתר וגם דבר איסור, לכתחלה יטה החבית וינער הכר, ואם א"א משום הפסד או כשצריך להשתמש במקום החבית והכר, יכול להגביהה כולה, מאחר והוי בסיס לדבר האסור והמותר. והוא שהדבר המותר יהיה חשוב יותר מהדבר האסור.
