יום שבת
י"א כסלו התשפ"ז

חיפוש בארכיון

שיעור 150, ספר ישעיהו, פרק כח, כז-כט

כז כִּ֣י לֹ֤א בֶֽחָרוּץ֙ י֣וּדַשׁ קֶ֔צַח וְאוֹפַ֣ן עֲגָלָ֔ה עַל־כַּמֹּ֖ן יוּסָּ֑ב כִּ֧י בַמַּטֶּ֛ה יֵחָ֥בֶט קֶ֖צַח וְכַמֹּ֥ן בַּשָּֽׁבֶט׃ כח לֶ֣חֶם יוּדָ֔ק כִּ֛י לֹ֥א לָנֶ֖צַח אָד֣וֹשׁ יְדוּשֶׁ֑נּוּ וְ֠הָמַם גִּלְגַּ֧ל עֶגְלָת֛וֹ וּפָֽרָשָׁ֖יו לֹ֥א יְדֻקֶּֽנּוּ׃ כט גַּם־זֹ֕את מֵעִ֛ם ה֥' צְבָא֖וֹת יָצָ֑אָה הִפְלִ֣א עֵצָ֔ה הִגְדִּ֖יל תּֽוּשִׁיָּֽה׃

֍           ֍            ֍

(כז) עתה מבאר הנביא את ענין הצרות והיסורים המגיעים לבני אדם פרטיים, ומדוע לפעמים הצדיקים מעונים וסובלים, וממשיל את הדבר לתבואה הגדלה באדמה, שיש בה תערובת של רע וטוב, ויש צורך בפעולות שונות של דישה וכדומה כדי להפריד את האוכל מהפסולת, וכך גם בנפש האדם יש לפעמים תערובת של דעות משובשות ורעיונות כוזבים, שיש צורך להסירם ולהפרידם מהחלק הטוב שבנפש. אמנם, כשם שבתבואה יש פסולת חיצונית, הנפרדת על ידי דישה, ויש פסולת פנימית, הנפרדת רק לאחר הטחינה והניפוי, כך לגבי הדעות המשובשות והפגומות, יש מהן שבאות על ידי כח הדמיון, וקל להסירם באמצעות השפעת השכל והדעת, ויש מהן שבאות על ידי לימודים מוטעים והנחות מעוותות, שקשה יותר להסירם ממחשבת האדם. ועל ענין זה אומר הנביא, כִּי לֹא בֶחָרוּץ יוּדַשׁ קֶצַח – הרי הקצח נפרד בקלות מהמוץ שלו, ואינו צריך אפילו דישה ב'חרוץ', שזהו כלי עץ המלא חריצים, שדשים איתו את החיטים, וְאוֹפַן עֲגָלָה עַל כַּמֹּן יוּסָּב – וכן אין הכמון צריך לדישה באמצעות אופן העגלה, כדי להפריד ממנו את הפסולת, כִּי בַמַּטֶּה יֵחָבֶט קֶצַח, ועל ידי הכאה במטה יוסר ממנו המוץ, וְכַמֹּן יחבט בַּשָּׁבֶט, שהוא פחות מהמטה, והנמשל הוא כי יש צדיקים אשר יתקנו מעשיהם על ידי מוסר קל, ותוכחה בדברים, ולא יצטרכו כלל ליסורים, כי הפגם בדעותיהם אינו פנימי, אלא חיצוני בלבד.

(כח) אמנם אם ירצו להכין לחם מחיטים, לא די בדישה החיצונית להפריד את המוץ, אלא לֶחֶם יוּדָק – כדי להכין לחם יש צורך לכתוש את גרעיני החטה במכתשת ולטוחנם בריחיים, ורק אז ניתן להפריד מהם על ידי ניפוי את החלק של הפסולת המעורב בפנימיותם, כִּי לֹא לָנֶצַח אָדוֹשׁ יְדוּשֶׁנּוּ – כי הדישה החיצונית של הסרת הקליפה לא תועיל לָנֶצַח, אלא רק להפרדה הראשונה, ואילו אחר כך יהיה צורך בכתישה וטחינה, וְהָמַם גִּלְגַּל עֶגְלָתוֹ וּפָרָשָׁיו – וגם אם ידושנו בגלגל העגלה ובפרשיו, לא יועיל הדבר אלא להסרת הפסולת החיצונית, אך לֹא יְדֻקֶּנּוּ – לא יועיל הדבר לטוחנו לקמח ולהסיר את הפסולת הפנימית, כיון שדבר זה ייעשה רק על ידי מכתשת וריחיים. והנמשל הוא לאותם בני אדם ששיבושי הדעות והמחשבות הרעות נדבקו בפנימיותו, ואין די לו בתוכחה של דיבורים בלבד, אלא צריכים לבוא עליו יסורים, כדי לבטל ממנו את הדעות הכוזבות.

(כט) גַּם זֹאת, שזהו ביאור המשל השני, שעל פיו מובנים יסורי הצדיקים בעולם הזה, מֵעִם ה' צְבָאוֹת יָצָאָה, שהטמין במציאות הנראית לעין את המשל שממנו ניתן ללמוד דברים עמוקים, הִפְלִא עֵצָה – כיסה והסתיר במציאות שברא את העצות שיש ללמוד מדברים אלו, עד שנעשה הדבר מופלא ומכוסה מרוב בני האדם, ורק המתבוננים ומתעמקים בדברים יבחינו בהם, הִגְדִּיל תּוּשִׁיָּה – ובכל זאת עשה את המציאות הנראית לנו גדולה ורחבה באופן שאם נעמיק בדברים נוכל לגלות את העצות המוסתרות בהם, שהן התכלית של כל הבריאה. וכמו שמדרך תיקון התבואה והלחם ניתן ללמוד את דרך והנהגת ה' בעולם.

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?