מסכת יבמות, פרק ד, משנה ד

משנה ד: כְּנָסָהּ הֲרֵי הִיא כְאִשְׁתוֹ לְכָל דָּבָר, וּבִלְבַד שֶׁתְּהֵא כְתֻבָּתָהּ עַל נִכְסֵי בַעְלָהּ הָרִאשׁוֹן:

משנה ד: כְּנָסָהּ – כנס היבם את יבמתו, הֲרֵי הִיא כְּאִשְׁתּוֹ לְכָל דָּבָר, ואם מתה הוא יורש את כל נכסיה, וּבִלְבַד שֶׁתְּהֵא כְּתֻבָּתָהּ – שעבוד כתובתה עַל נִכְסֵי בַּעְלָהּ הָרִאשׁוֹן, ואין נכסי היבם משועבדים לדמי כתובתה, שהרי לא נשאה מרצונו אלא הקנו לו אשה מן השמים, ומאידך כל נכסי בעלה הראשון משועבדים לכתובתה, אפילו אם הם שוים הרבה יותר מדמי כתובתה, ואין היבם יכול למוכרם.