מסכת יבמות, פרק ה, משנה ה

משנה ה: חָלַץ וְחָלַץ, אוֹ, חָלַץ וְעָשָׂה מַאֲמָר, נָתַן גֵּט וּבָעַל, אוֹ, בָּעַל וּבָעַל, אוֹ, בָעַל וְעָשָׂה מַאֲמָר, נָתַן גֵּט, וְחָלַץ, אֵין אַחַר חֲלִיצָה כְּלוּם, בֵּין יָבָם אֶחָד לִשְׁתֵּי יְבָמוֹת, בֵּין שְׁנֵי יְבָמִין לִיבָמָה אֶחָת:

משנה ה: חָלַץ לאחת מנשות אחיו, וְאחר כך חָלַץ גם לשניה, אוֹ חָלַץ לאחת וְעָשָׂה מַאֲמָר לשניה, או נָתַן גֵּט לאחת וּבָעַל את השניה, אוֹ בָּעַל את האחת, וייבמה, וּבָעַל את השניה, האסורה עליו, אוֹ בָעַל את האחת וְעָשָׂה מַאֲמָר בשניה, או נָתַן גֵּט לאחת וְחָלַץ לשניה, אֵין אַחַר חֲלִיצָה או אחר בעילה כְּלוּם, ונשאר מותר בקרובות השניה, שחלץ לה לאחר שחלץ לראשונה, כיון שהחליצה הראשונה הפקיעה את זיקת כל היבמות, בֵּין יָבָם אֶחָד שעשה את שני הדברים לִשְׁתֵּי יְבָמוֹת, בֵּין שְׁנֵי יְבָמִין שעשו כן לִיבָמָה אֶחָת, וכל שכן שני יבמים שעשו כן לשתי יבמות, שלעולם אחר חליצה או יבום אין בשאר המעשים כלום.