מִזְמוֹר זֶה כְּתָבוֹ דָּוִד בְּשָׁעָה שֶׁנֶּחְבָּא בַּמְּעָרָה מִפְּנֵי שָׁאוּל (רד"ק). וַאֲמָרוֹ גַּם עַל מִלְחֶמֶת גוֹג וּמָגוֹג, שֶׁיִּפְלוּ אָז רַבִּים מִפּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל וְיִשָּׁאֲרוּ צַדִּיקֵי הַדּוֹר (ספורנו).
(א) מַשְׂכִּ֥יל לְדָוִ֑ד, בִּֽהְיוֹת֖וֹ בַמְּעָרָ֣ה חיבר תְפִלָּֽה: (ב) ֖קוֹלִי רק אֶל־יְהֹוָ֣ה אֶזְעָ֑ק, ֜קוֹלִ֗י רק אֶל־יְהֹוָ֥ה אֶתְחַנָּֽן: (ג) אֶשְׁפֹּ֣ךְ לְפָנָ֣יו שִׂיחִ֑י, ֜צָֽרָתִ֗י לְפָנָ֥יו בלבד אַגִּֽיד: (ד) בְּהִתְעַטֵּ֬ף עָלַ֨י | רוּחִ֗י בעת שתצטער ותחלש רוחי בקרבי . וְאַתָּה֘ יָדַ֪עְתָּ נְֽתִיבָ֫תִ֥י כמה מלכודות יש בדרכי , בְּאֹֽרַח־ז֥וּ אֲהַלֵּ֑ךְ טָֽמְנ֖וּ פַ֣ח לִֽי ידעת שבכל דרך שאלך הטמינו לי פח: (ה) הַבֵּ֤יט יָמִ֨ין | וּרְאֵה֘ וְאֵֽין־לִ֪י מַ֫כִּ֥יר בעת אַביט הֵנָּה וַהֵנָּה אבין כי לא נותר לי ידיד, אָבַ֣ד מָנ֣וֹס מִמֶּ֑נִּי, אֵ֖ין דּוֹרֵ֣שׁ לְנַפְשִֽׁי להצילה: (ו) זָעַ֥קְתִּי אֵלֶ֗יךָ יְהֹ֫וָ֥ה, ֖אָמַרְתִּי אַתָּ֣ה מַחְסִ֑י, ֜חֶלְקִ֗י בְּאֶ֣רֶץ הַֽחַיִּים נַחלתי ומקלטי בעוה"ז : (ז) הַקְשִׁ֤יבָה | אֶֽל־רִנָּתִי֘ כִּֽי־דַלּ֪וֹתִ֫י מְאֹ֥ד נעשיתי דל ומוכנע מאד, הַצִּילֵ֥נִי מֵרֹֽדְפַ֑י כִּ֖י אָֽמְצ֣וּ מִמֶּֽנִּי: (ח) ה֘וֹצִ֤יאָה מִמַּסְגֵּ֨ר | נַפְשִׁי֘ לְהוֹד֪וֹת אֶת־שְׁ֫מֶ֥ךָ, ֖בִּי יַכְתִּ֣רוּ בעבורי ובסיבתי ינשאו אותך צַדִּיקִ֑ים כִּ֖י תִגְמֹ֣ל עָלָֽי:
