כַּוָּנַת הַמִּזְמוֹר לְהָפִיחַ תִּקְוָה בְּלֵּב כָּל אֶחָד, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהוֹשִׁיעַ ה' אֶת דָּוִד בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם, שֶׁכִּמְעַט נִגְזַר מִן הַחַיִּים, כֵּן יוֹשִׁיעַ לְבָנָיו אַחֲרָיו וְלִכְלַל יִשְׂרָאֵל (תורת חסד).
(א) מִזְמ֥וֹר לְדָוִ֑ד מזמור שחִבְּרוֹ דוד, ֜בְּבָרְח֗וֹ מִפְּנֵ֤י | אַבְשָׁל֬וֹם בְּנֽוֹ שרצה לקחת מלכותו : (ב) ֖יְהֹוָה מָֽה־רַבּ֣וּ צָרָ֑י, ֜רַבִּ֗ים קָמִ֥ים עָלָֽי: (ג) רַבִּים֘ אֹֽמְרִ֪ים לְנַ֫פְשִׁ֥י, אֵ֤ין יְֽשׁוּעָ֓תָה לּ֬וֹ בֵֽאלֹהִ֬ים סֶלָה לעולם: (ד) וְאַתָּ֣ה ֖יְהֹוָה מָגֵ֣ן בַּֽעֲדִ֑י אבל האמת שאתה שומרני מרעתם , אתה ֜כְּבוֹדִ֗י וּמֵרִ֥ים רֹאשִֽׁי: (ה) ֖קוֹלִי אֶל־יְהֹוָ֣ה אֶקְרָ֑א בכל מקום שאהיה , וַיַּֽעֲנֵ֨נִי מֵהַ֖ר קָדְשׁ֣וֹ מִצִיוֹן – [ממקום שכינתו] סֶלָה: (ו) אֲנִ֥י שָׁכַ֗בְתִּי וָֽאִ֫ישָׁ֥נָה, הֱקִיצ֑וֹתִי בשלוה ונחת כִּ֖י יְהֹוָ֣ה יִסְמְכֵֽנִי: (ז) לכן לֹֽא־֖אִירָא מֵרִֽבְב֥וֹת עָ֑ם מהמוני הָעם אשר עִם אבשלום, אֲשֶׁ֥ר ֜סָבִ֗יב שָׁ֣תוּ עָלָֽי שמו מסביבי להלחם בי : (ח) ק֘וּמָ֤ה יְהֹוָ֨ה | הֽוֹשִׁ֘יעֵ֤נִי אֱלֹהַ֗י, כִּֽי־הִכִּ֣יתָ אֶת־כָּל־אֹֽיְבַ֣י לֶ֑חִי בַּלְחָיַיִם [מכת ביזיון], שִׁנֵּ֖י רְשָׁעִ֣ים שִׁבַּרְתָּ: (ט) לַֽיהֹוָ֥ה הַיְשׁוּעָ֑ה, ולכן עַֽל־עַמְּךָ֖ בִרְכָתֶ֣ךָ סֶּלָה לְעוֹלָם:
