מִזְמוֹר זֶה חִבְּרוֹ דָּוִד עַל כָּל צָרוֹתָיו בִּהְיוֹתוֹ בּוֹרֵחַ מִפְּנֵי שָׁאוּל (ספורנו, רי"ד).
(א) לַֽמְנַצֵּ֗חַ, מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד: (ב) בְּךָֽ־ יְהֹוָ֣ה ֖חָסִיתִי בטחתי שתשמרני, לפיכך אבקש שֶ אַל־אֵב֣וֹשָׁה לְעוֹלָ֑ם, בְּצִדְקָֽתְךָ֥ פַלְּטֵֽנִי בזכות חסדך הצילני : (ג) הַטֵּ֤ה אֵלַ֨י | אָזְנְךָ֘ לשמוע תפילתי מְהֵרָ֪ה הַצִּ֫ילֵ֥נִי מרודפי, הֱיֵ֤ה לִ֨י | לְֽצוּר־֖מָעוֹז, וגם לְבֵ֥ית מְצוּד֗וֹת למבצר חזק לְהֽוֹשִׁיעֵנִי: (ד) כִּֽי־סַלְעִ֣י וּמְצֽוּדָתִ֣י אָ֑תָּה, וּלְמַ֥עַן ֜שִׁמְךָ֗ שלא יתחלל תַּנְחֵ֥נִי וּֽתְנַהֲלֵנִי תדרִכני בדרך הישר שלא אכשל : (ה) תּֽוֹצִיאֵ֗נִי מֵרֶ֣שֶׁת ֖זוּ טָ֣מְנוּ לִ֑י שאפול בה, כִּֽי־֜אַתָּ֗ה מָֽעוּזִּי: (ו) מגודל בִטחוני בך בְּיָֽדְךָ֘ אַפְקִ֪יד ר֫וּחִ֥י, כי תמיד פָּדִ֖יתָ אוֹתִ֥י יְהֹוָ֗ה, אֵ֣ל אֱמֶֽת נאמן: (ז) שָׂנֵ֗אתִי הַשֹּֽׁמְרִ֥ים הַבְלֵי־שָׁ֑וְא המקַוִים לתשועת האלילים [שכולם שקר], ֜וַֽאֲנִ֗י לעומתם אֶל־יְהֹוָ֥ה בָּטָחְתִּֽי: (ח) אָגִ֥ילָה וְאֶשְׂמְחָ֗ה בְּחַ֫סְדֶּ֥ךָ, אֲשֶׁ֣ר ֖רָאִיתָ אֶת־עָנְיִ֑י, ֜יָדַ֗עְתָּ בְּצָר֥וֹת נַפְשִֽׁי: (ט) וְלֹ֣א ֖הִסְגַּרְתַּנִי בְּיַד־אוֹיֵ֑ב, הֶֽעֱמַ֖דְתָּ בַמֶּרְחָ֣ב רַגְלָֽי [הוצאתני מהצרה] : (י) חָנֵּ֥נִי יְהֹוָה֘ כִּ֪י צַ֫ר לִ֥י, עָֽשְׁשָׁ֖ה בְכַ֥עַס עֵינִ֗י בָּלְתָה וכלתה עיני מרוב כעס וצער , וגם נַפְשִׁ֥י וּבִטְנִֽי: (יא) כִּ֤י כָל֪וּ בְיָג֡וֹן חַיַּי֘, וּשְׁנוֹתַ֪י בַּֽאֲנָ֫חָ֥ה, כָּשַׁ֣ל בַּֽעֲוֹנִ֣י כֹחִ֑י, וַֽעֲצָמַ֥י עָשֵׁשׁוּ עצמותַי נרקבו: (יב) מִכָּל־צֹֽרְרַ֨י הָיִ֪יתִי חֶרְפָּ֡ה בגלל אויבי נחשבתי ללעג בעֵינֵי רואַי , וְלִ֥שְׁכֵנַ֨י | מְאֹד֘ נחשבתי ללעג לשכני ביִחוד , וּפַ֪חַד לִֽמְיֻדָּ֫עָ֥י, רֹאַ֥י בַּח֑וּץ נָֽדְד֥וּ מִמֶּֽנִּי מרוב שפלותי ודלותי : (יג) ֖נִשְׁכַּחְתִּי כְּמֵ֣ת מִלֵּ֑ב, ֜הָיִ֗יתִי כִּכְלִ֥י אֹבֵֽד נִדמיתי ככלי שאין בו חפץ: (יד) כִּ֤י שָׁמַ֨עְתִּי | דִּבַּ֥ת רַבִּים֘, מָג֪וֹר מִסָּ֫בִ֥יב שגרמו פחד לאוהבי שסביבי [פן יענשו בגללי], בְּהִוָּֽסְדָ֣ם בעת שנועצו יַ֣חַד עָלַ֑י, לָקַ֖חַת נַפְשִׁ֣י זָמָֽמוּ: (טו) וַֽאֲנִ֤י | עָלֶ֣יךָ בָטַ֣חְתִּי יְהֹוָ֑ה ולא אירא מהם , ֜אָמַ֗רְתִּי אֱלֹהַ֥י אָֽתָּה: (טז) בְּיָֽדְךָ֥ עִתֹּתָ֑י אתה קובע הקורות והעיתים שאעבור , הַצִּ֘ילֵ֤נִי מִיַּד־֜אֽוֹיְבַ֗י וּמֵרֹֽדְפָי: (יז) הָאִ֣ירָה ֖פָנֶיךָ עַל־עַבְדֶּ֑ךָ שאצליח במעשַי, ה֖וֹשִׁיעֵ֣נִי בְחַסְדֶּךָ: (יח) יְֽהֹוָ֗ה אַל־֖אֵבוֹשָׁה כִּ֣י קְרָאתִ֑יךָ, יֵבֹ֥שׁוּ ֜רְשָׁעִ֗ים יתאכזבו הָרשעים בכשלון מזימתם , יִדְּמ֥וּ לִשְׁאֽוֹל יכרתו וירדו לקבר: (יט) תֵּ֥אָלַ֗מְנָה שִׂפְתֵ֫י שָׁ֥קֶר, הַדֹּֽבְר֖וֹת עַל־צַדִּ֥יק עָתָ֗ק דָבָר קשה וחזק בְּגַֽאֲוָ֥ה וָבֽוּז: (כ) כי לא ידעוּ מָ֤ה רַ֥ב טֽוּבְךָ֘ אֲשֶׁר־צָפַ֪נְתָּ לִּֽירֵ֫אֶ֥יךָ [לעוה"ב], ֖פָּעַלְתָּ לַֽחֹסִ֣ים בָּ֑ךְ [בעוה"ז], ֜נֶ֗גֶד בְּנֵ֣י אָדָֽם: (כא) תַּסְתִּירֵ֤ם | בְּסֵ֥תֶר פָּנֶיךָ֘ מֵֽרֻכְסֵ֫י אִ֥ישׁ מֵחֶבְרַת אנשים רעים, תִּצְפְּנֵ֥ם בְּסֻכָּ֗ה מֵרִ֥יב לְשֹׁנֽוֹת מרשעים בעלי לשון של שקר ובוז : (כב) ואז אודה: בָּר֥וּךְ יְהֹוָ֑ה, כִּ֥י הִפְלִ֘יא חַסְדּ֥וֹ ֜לִ֗י הגדיל חסדו עמי באופן מופלא בְּעִ֣יר מָצֽוֹר [כשהאויבים צרו עלי] : (כג) וַֽאֲנִ֤י | אָ֘מַ֤רְתִּי בְחָפְזִ֗י נִגְרַזְתִּי֘ מִנֶּ֪גֶד עֵ֫ינֶ֥יךָ כשנבהלתי לברוח אמרתי בטעות כי נכרתתי והושלחתי ממך , אך לבסוף גיליתי כי אָכֵ֗ן ֖שָׁמַעְתָּ ק֥וֹל תַּֽחֲנוּנַ֗י בְּשַׁוְּעִ֥י אֵלֶיךָ: (כד) אֶ֥הֱב֥וּ אֶֽת־יְהֹוָ֗ה כָּֽל־חֲסִ֫ידָ֥יו, ֖אֱמוּנִים נֹצֵ֣ר יְהֹוָ֑ה את הנאמנים בבריתו שומר ה', וּמְשַׁלֵּ֥ם עַל־֜יֶ֗תֶר בקו הדין לְעֹשֵׂ֥ה גַֽאֲוָה: (כה) וכיון שראיתם שהושיעַני ֖חִזְקוּ וְיַֽאֲמֵ֣ץ לְבַבְכֶ֑ם, כָּל־֜הַמְיַֽחֲלִ֗ים לַֽיהֹוָה:
