רָאוּ בְּנֵי קֹרַח [בְּרוּחַ קָדְשָׁם] אֶת הַיְּשׁוּעָה שֶׁיַּעֲשֶׂה הַבּוֹרֵא לְיִשְׂרָאֵל בִּימוֹת הַמָּשִׁיחַ וְאָמְרוּ מִזְמוֹר זֶה (רי"ד).
(א) לַֽמְנַצֵּ֥חַ לִבְנֵי־קֹ֑רַח, עַֽל־ עֲלָמ֥וֹת שִֽׁיר: (ב) אֱלֹהִ֣ים ֖לָנוּ מַֽחֲסֶ֣ה וָעֹ֑ז, עֶזְרָ֥ה ֜בְצָר֗וֹת נִמְצָ֥א מְאֹֽד מצוי לנו תמיד בכל קראינו אליו: (ג) עַל־כֵּ֣ן לֹֽא־֖נִירָא בְּהָמִ֣יר אָ֑רֶץ כשתִשָחֵת הארץ ותהפך למִדבר , וּבְמ֥וֹט ֜הָרִ֗ים בְּלֵ֣ב יַמִּים: (ד) יֶֽהֱמ֣וּ יֶחְמְר֣וּ מֵימָ֑יו יִסערו וְישליכו מימיו רפש וטיט, יִ֥רְעֲשֽׁוּ־הָרִ֖ים בְּגַֽאֲוָת֣וֹ סֶלָה: (ה) [אֲבָל אֵצֶל ישראל] יזרום נָהָ֗ר אשר פְּלָגָ֗יו יְשַׂמְּח֥וּ עִֽיר־אֱלֹהִ֑ים, ֜קְדֹ֗שׁ מִשְׁכְּנֵ֥י עֶלְיֽוֹן יְשַמְחוּ יושבי ירושלים שהיא מקום משכן ה' : (ו) אֱלֹהִ֣ים ֖בְּקִרְבָּהּ בַּל־תִּמּ֑וֹט, יַעְזְרֶ֥הָ ֜אֱלֹהִ֗ים לִפְנ֥וֹת בֹּֽקֶר [כשתתחיל להגיע עת הישועה] : (ז) הָמ֣וּ ג֖וֹיִם בעת ירעישו הגוים בהקבצם על ירושלים, מָ֣טוּ מַמְלָכ֑וֹת אז תפול מלכותם , כי ה' נָתַ֥ן ֜בְּקוֹל֗וֹ, תָּמ֥וּג אָֽרֶץ ואז תִמַּס ותֵחָרֵב הַארץ: (ח) יְהֹוָ֣ה צְבָא֣וֹת עִמָּ֑נוּ, מִשְׂגָּֽב־ לָ֨נוּ אֱלֹהֵ֖י יַֽעֲקֹ֣ב סֶלָה: (ט) לְֽכוּ־֖חֲזוּ מִפְעֲל֣וֹת יְהֹוָ֑ה הביטו על מַעֲשֵי ה' , אֲשֶׁר־שָׂ֖ם שַׁמּ֣וֹת בָּאָֽרֶץ שָׂם ארצות הגויים לשממה ולחרבן : (י) מַשְׁבִּ֥ית מִלְחָמוֹת֘ עַד־קְצֵ֪ה הָ֫אָ֥רֶץ מבטל מעלינו כל המלחמות כי כולם יעבדוהו , קֶ֣שֶׁת הגויים ֖יְשַׁבֵּר וְקִצֵּ֣ץ חֲנִ֑ית, ֜עֲגָל֗וֹת מלחמתם יִשְׂרֹ֥ף בָּאֵֽשׁ: (יא) [ופונה ה' לאומות:] הַרְפּ֣וּ ֖וּדְעוּ כִּי־אָֽנֹכִ֣י אֱלֹהִ֑ים, אָר֥וּם ֜בַּגּוֹיִ֗ם אגלה רוממותי לעֵינֵי העמים, וכן אָר֥וּם בָּאָֽרֶץ: (יב) יְהֹוָ֣ה צְבָא֣וֹת עִמָּ֑נוּ, מִשְׂגָּֽב־לָ֨נוּ אֱלֹהֵ֖י יַֽעֲקֹ֣ב סֶלָה:
