לְאַחַר שֶׁהִסְתַּתֵּר דָּוִד אֵצֶל אַנְשֵׁי זִיף כֵּיוָן שֶׁבָּטַח בָּהֶם, וְהֵם גִּלּוּ הָעִנְיָן לְשָׁאוּל, וְהָאֵל הִצִּילוֹ מֵהֶם, חִבֵּר מִזְמוֹר זֶה לְעוֹרֵר לִבּוֹ לִתְּפִלָּה וּלְהוֹדוֹת לָאֵל עַל נִסָּיו שֶׁבְּכָל יוֹם עִמּוֹ (מאירי).
(א) לַֽמְנַצֵּ֥חַ ֜בִּנְגִינֹ֗ת, מַשְׂכִּ֥יל לְדָוִֽד: (ב) בְּב֣וֹא ֖הַזִּיפִים וַיֹּֽאמְר֣וּ לְשָׁא֑וּל, הֲלֹ֥א הִנֵּה ֜דָוִ֗ד מִסְתַּתֵּ֥ר עִמָּֽנוּ: (ג) ֖אֱלֹהִים בְּשִׁמְךָ֣ הֽוֹשִׁיעֵ֑נִי, וּבִגְבוּרָֽתְךָ֥ תְדִינֵֽנִי: (ד) ֖אֱלֹהִים שְׁמַ֣ע תְּפִלָּתִ֑י, ֜הַֽאֲזִ֗ינָה לְאִמְרֵי־פִֽי: (ה) כִּ֤י זָרִ֨ים | [דואג וסיעתו] קָ֤מוּ עָלַ֗י, ֖וְֽעָרִיצִים חזקים [הזיפים שהם משבט יהודה החזק] בִּקְשׁ֣וּ נַפְשִׁ֑י, לֹ֤א שָׂ֨מוּ אֱלֹהִ֖ים לְנֶגְדָּ֣ם סֶלָה: (ו) הִנֵּ֣ה ֖אֱלֹהִים עֹזֵ֣ר לִ֑י, ֜אֲדֹנָ֗י בְּֽסֹמְכֵ֥י נַפְשִֽׁי: (ז) יָשִׁ֣יב ישוב ֖הָרַע לְשֹֽׁרְרָ֑י לאויבי, ֜בַּֽאֲמִתְּךָ֗ הַצְמִיתֵֽם הכריתם בנאמנוּתך: (ח) בִּנְדָבָ֥ה אֶזְבְּחָה־לָּ֑ךְ, א֤וֹדֶה שִׁמְךָ֖ יְהֹוָ֣ה כִּי־טֽוֹב שִמך: (ט) כִּ֣י מִכָּל־ ֖צָרָה הִצִּילָ֑נִי, ֜וּבְאֹֽיְבַ֗י רָֽאֲתָ֥ה עֵינִֽי במפלתם:
