כְּתָבוֹ דָּוִד בִּהְיוֹתוֹ בְּמִדְבַּר יְהוּדָה בּוֹרֵחַ מִפְּנֵי שָׁאוּל, וְהָיָה מִתְאַוֶּה לְהִסְתַּפֵּחַ בְּנַחֲלַת ה' לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת (ספורנו).
(א) מִזְמ֥וֹר לְדָוִ֑ד, ֜בִּֽהְיוֹת֗וֹ בְּמִדְבַּ֥ר יְהוּדָֽה: (ב) אֱלֹהִ֤ים | אֵלִ֥י אַתָּ֗ה אֲֽשַׁ֫חֲרֶ֥ךָּ ולכן אבקשך ואדרושך , צָֽמְאָ֬ה לְךָ֨ | נַפְשִׁ֗י, כָּמַ֣הּ לְךָ אפילו בְשָׂרִ֑י, כאילו הייתי בְּאֶֽרֶץ־צִיָּ֖ה וְעָיֵ֣ף בארץ יבשה בְּלִי־מָֽיִם: (ג) [וכמו המִתאוה למים] ֖כֵּן בַּקֹּ֣דֶשׁ חֲזִיתִ֑ךָ אתאוה לראותך בביהמ"ק , לִרְא֥וֹת ֜עֻזְּךָ֗ [ארון הקדש] וּכְבוֹדֶךָ: (ד) כִּי־ט֣וֹב ֖חַסְדְּךָ הצפון ליראיך בעוה"ב ֜מֵֽחַיִּ֗ים מכל חיי העוה"ז ותענוגיו, ולכן שְׂפָתַ֥י יְשַׁבְּחוּנְךָ: (ה) ֖כֵּן אז אֲבָֽרֶכְךָ֣ בְחַיָּ֑י כל ימי חיי, ֜בְּשִׁמְךָ֗ אֶשָּׂ֥א כַפָּֽי: (ו) כְּמ֤וֹ חֵ֣לֶב ֖וָדֶשֶׁן ושֶמֶן תִּשְׂבַּ֣ע נַפְשִׁ֑י מהתפִילות אליך, וְשִׂפְתֵ֥י ֜רְנָנ֗וֹת יְהַלֶּל־פִּֽי: (ז) אִם־זְכַרְתִּ֥יךָ עַל־ יְצוּעָ֑י כאשר אזכור אהבתך במקום משכבי , ֜בְּאַשְׁמֻר֗וֹת הלילה אֶהְגֶּה־בָּֽךְ: (ח) כִּֽי־הָיִ֣יתָ עֶזְרָ֣תָה לִּ֑י, וּבְצֵ֖ל כְּנָפֶ֣יךָ אֲרַנֵּֽן: (ט) דָּֽבְקָ֣ה נַפְשִׁ֣י אַֽחֲרֶ֑יךָ, ֜בִּ֗י תָּֽמְכָ֥ה יְמִינֶךָ: (י) וְהֵ֗מָּה ֖לְשׁוֹאָה לעשות שְמָמָה יְבַקְשׁ֣וּ נַפְשִׁ֑י, ֜יָבֹ֗אוּ בְּֽתַחְתִּיּ֥וֹת הָאָֽרֶץ יה"ר שֶיִפלו ויֵרדו לַשְאוֹל: (יא) יַגִּירֻ֥הוּ ישפכו דמם עַל־יְדֵי־חָ֑רֶב, מְנָ֖ת שֻֽׁעָלִ֣ים יִֽהְיוּ פִּגריהם: (יב) וְהַמֶּלֶךְ֘ יִשְׂמַ֪ח בֵּֽאלֹ֫הִ֥ים, ֖יִתְהַלֵּל כָּל־הַנִּשְׁבָּ֣ע בּ֑וֹ בשם ה', כִּ֥י ֜יִסָּכֵ֗ר יסתֵם ויאלם פִּ֣י דֽוֹבְרֵי־שָׁקֶר:
